תא"מ 27536-10-13

1.עסקינן בתביעה שטרית שראשיתה בבקשה לביצוע שלושה שיקים כדלקמן:

שיק מס' 378, ע"ס 3,000 ₪, תאריך פירעון 10.2.12;

שיק מס' 379, ע"ס 3,000 ₪, תאריך פירעון 10.2.12;

שיק מס' 382, ע"ס 5,000 ₪, תאריך פירעון 3.6.13 (להלן – "השיקים").

מדובר בשיקים המשוכים מחשבונו של הנתבע לפקודת התובע ואשר חוללו באי פירעון.

עיקר טענות התובע:

2.התובע הוא הבעלים של חנות המצויה במרכז המסחרי מגדל העמק (להלן - "הנכס"), וביום 1.8.2009 נחתם בינו לבין הנתבע הסכם שכירות בדבר השכרת הנכס הנ"ל (להלן - "ההסכם").

3.לטענת התובע, בהתאם להסכם, דמי השכירות החודשיים עמדו על סך של 1,500 ש"ח, כאשר השכירות היא לשנה עם אופציה להארכת התקופה לשנתיים נוספות.

4.בהתאם למוסכם הנתבע אמור היה לשלם לו מראש עבור שני חודשי השכירות הראשונים ואילו עבור יתרת התקופה באמצעות 5 שיקים (כל שיק בגין שני חודשי שכירות). לפיכך הנתבע מסר לו במעמד החתימה על ההסכם 6 שיקים על סך של 3,000 ש"ח כל אחד. בנוסף לכך, הנתבע מסר לו שיק נוסף על סך של 5,000 ש"ח כשיק ביטחון להבטחת קיום התחייבויותיו על פי ההסכם.

5.התובע הוסיף, כי בתום שנת השכירות הראשונה הנתבע הודיע לו אודות רצונו לממש את האופציה, ולפיכך תקופת השכירות הוארכה לשנתיים נוספות, קרי עד ליום 1.8.2012.

6.לטענת התובע, מאחר שלא היה עוסק מורשה באותו זמן ולא יכול היה לספק לנתבע קבלות כנגד תשלום דמי השכירות, סוכם בינו לבין הנתבע כי התשלום יבוצע בכסף מזומן ואילו השיקים יוותרו בידיו כבטוחה למקרה בו הנתבע לא ישיב את הנכס במצב כפי שקיבל אותו או למקרה בו הנתבע לא ישלם את מלוא דמי השכירות החלים עליו. בהתאם לכך סוכם שאותם שיקים שנמסרו בתחילת ההתקשרות ישמשו להבטחת התחייבויותיו של הנתבע גם בתקופת האופציה, ולכן הנתבע תיקן את תאריך הפירעון על גבי השיקים שמוחזקים בידו באופן שבו השנה תוקנה לשנת 2012 והנתבע חתם בחתימת ידו על יד התיקון שנעשה.