תא"מ 27426-05-11 דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ/ נ' סבוריאן ואח'

כמצוין בהחלטה מיום 25.7.17 – המבקש עותר לבטל פסק דין מדצמבר 2011, בטענה כי לא ידע על ההליך. המשיבה הגיבה לבקשה והמבקש הרחיב החזית בתשובתו לתגובה. משכך נקבע כי יוכל לתמוך טענותיו החדשות בתצהיר וכי המשיבה תוכל להגיב גם להן.

בתצהיר מיום 6.8.17 טען המבקש כי סבר שמדובר בהליך נפרד מזה שבו הגיש כתב הגנה לידי ב"כ המשיבה עוד ביוני 2011 – שכן העביר, כאמור, כתב הגנה לידי ב"כ המשיבה והבין ממנו כי הוא זה שיגיש את כתב ההגנה לתיק בית המשפט. לטענתו, ניצלה המשיבה את תמימותו והעובדה כי לא היה מיוצג.

המשיבה הגיבה וטענה כי המבקש משנה גרסתו ומציג "סיפור חדש" בהתאם לתגובותיה. בנוסף, נטען כי למבקש אין טענות הגנה.

המבקש טוען כי המשיבה היא שפעלה בחוסר תום לב כשעתרה לקבל פסק דין בשעה שכתב ההגנה שלו מצוי בידיה, וכי גם בהודעות לבית המשפט במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין נהגה שלא בתום לב.

דין הבקשה להדחות.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

במקרה שלפני מצאתי כי כשל המבקש בשני השיקולים – הן באשר להצגת הטעם למחדלו, וכאשר רשמתי לפני כי שינה גרסתו והתאים טענותיו לעמדת המשיבה, והן באשר לסיכויי הגנתו, אשר מצאתי כי אינם חזקים.

אין טעם בחידוש ההליכים בתביעה בת שש שנים ויותר, כאשר מצאתי שמדובר, לכל היותר, בנסיון "לדחות את הקץ".

הבקשה נדחית. פסק הדין נותר על כנו.