תא"מ 27302-11-14 עירית ירושלים נ' עמיאל ואח'

התובעת הגישה כנגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") תביעה על סכום קצוב לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס ברח' שפרעם 7 בירושלים עבור התקופה שמיום 2.10.08 ועד 31.12.13.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה, בגדרה טען כי שילם את מלוא חובו לתובעת עד לשנת 2011, וכי מאז שנת 2011 אינו מחזיק בנכס, וזאת בהתאם לפסק דין בתיק 8983/05, בו נקבע כי החזקה בנכס תועבר למר עמנואל ערוסי, בנו של הבעלים הרשום בנכס.

ביום 30.1.15, הורה בית המשפט על קבלת התנגדות, וניתנה לנתבע רשות להתגונן.

לאחר שהתקבלה ההתנגדות צירפה התובעת את מר שמעון ערוסי ומר עמנואל ערוסי כנתבעים נוספים (להלן: "הנתבעים הנוספים").

הנתבעים הנוספים לא הגישו כתב הגנה וביום 1.4.15 ניתן נגדם פסק דין על מלוא סכום התביעה. לאחר מתן פסק הדין שילמו הנתבעים הנוספים את מלוא החוב לתובעת.

בעקבות תשלום החוב פנה ב"כ התובעת לנתבע בבקשה שייתן הסכמתו למחיקת התביעה נגדו ללא צו להוצאות.

הנתבע מסרב ועותר לדחיית התביעה נגדו תוך חיוב התובעת בהוצאותיו. כך, טוען הנתבע, כי בעת הגשת התביעה נגדו ידעה התובעת כי הנתבע אינו מחזיק בנכס, וזאת בהתאם לפסק דין שניתן כי החזקה בנכס הועברה לידי הנתבעים הנוספים, והם אלה שהחזיקו בנכס. חרף זאת הוגשה התביעה כנגד הנתבע בידיעה שאינו מחזיק בנכס. בעקבות הגשת התביעה, נאלץ התובע להגיש התנגדות בתיק ההוצאה לפועל ובהמשך תשובה לתגובת התובעת וכן כתב הגנה.

עוד טוען הנתבע, כי שלח לתובעת הודעה בתחילת השנה כי אינו מחזיק בנכס וציין את שמות המחזיקים בפועל, חרף זאת ממשיכה התובעת לשלוח אליו דרישות תשלום לשנת 2015.

לטענת הנתבע, כי מששעה ששולם החוב על ידי הנתבעים הנוספים, הרי שדין התביעה נגדו להידחות. כמו כן, טוען הנתבע כי הוא זכאי להוצאותיו, בשל העובדה כי נאלץ להגיש התנגדות, תגובות וכתב הגנה בתיק.