אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' אסמא ואח'

ביום 13.4.11 ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים כלי הרכב של התובעת ושל הנתבע 1. רכבו של הנתבע 1 בוטח על ידי נתבעת 2. התובעת טוענת כי התאונה ארעה ברשלנותו של הנתבע 1 אשר חצה קו הפרדה רצוף, עבר לנתיב הנגדי, בו נסע הרכב של התובעת, ופגע בו. הרכב של התובעת ניזוק כך שנגרם לו "אובדן כללי" על פי חוו"ד שמאי. בהתאם לחוות הדעת ערך הרכב הוא 69,239 ₪ ערך השרידים 3,240 ₪. התביעה הוגשה על סך 67,275 ש" שכוללת גם את שכ"ט השמאי.

הנתבעת טענה לחוסר סמכות והתיישנות משום שלטענתה התאונה ארעה בשטח שהוא בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינאית שם תקופת ההתיישנות קצרה יותר. כן טענה הנתבעת כי לא בוצעה מסירה כדין לנתבעים שהינם תושבי שטחים. הנתבעת גם התכחשה לאחריותה לתאונה.

בדיון שהתקיים העיד הנהג ברכב התובעת. הנתבע 1 לא התייצב ולא העיד. מעדות הנהג עולה כי אין ספק שהאחריות לתאונה מוטלת על כתפי הנתבע 1 אשר חצה קו הפרדה רצוף, עבר לנתיב הנגדי ופגע ברכב התובעת.

בתום הדיון הוסכם שתומצא תעודת עובד ציבור כאשר להגדרת מקום התאונה ואכן הומצא אישור לפיו מדובר בשטח C.

משכך הם פני הדברים מסקנתי היא שיש לקבל את התביעה. מדובר בתאונה בשטח C שבה מעורב תושב ישראלי (הנהג ברכב התובע) ולפיכך סמכות השיפוט הוא של בית המשפט בישראל. יש לדחות את טענות הנתבעת בענין אי קניית הסמכות בשל העדר מסירה, שכן, הנתבעת עצמה הודתה בתשובה לתגובה שהגישה ביום 15.10.15 כי בוצעה מסירה כדין באמצעות הממונה בהתאם לתקנות.

כאמור, מעדות נהג רכב התובעת עולה כי אין ספק שהאחריות מוטלת בלעדית על הנתבע 1. הומצאה חוו"ד שמאי המאשרת את הנזקים הנטענים. בשל כל האמור יש לקבל את התביעה במלואה וכן אני עושה.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום של 67,275 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (1.6.15) ועד התשלום בפועל. כן אני מחייבם בהוצאות וכן בשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.