תא"מ 27132-07-12 מגלד נ' מ.ט. שירותים והובלות מהיר בע"מ

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 22.4.12 ברח' לוינסקי בתל אביב בין כלי רכב נושא מספר רישוי 55-489-62 ובין כלי רכב, אשר הנגרר שלו נושא מספר רישוי 42-569-67 (להלן: "התאונה").

הצדדים חלוקים בדבר עצם התרחשות התאונה, כמו גם בדבר נסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי יש להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת, וזאת מהטעמים הבאים.

גרסת התובע גובתה בעדותו של עד ראיה (להלן: "עד הראיה"), אשר תיאר בבירור ובפרוטרוט את התאונה, ואשר קשר את רכב הנתבעת (להלן: "המשאית") לתאונה. עד ניטרלי זה, אשר נסע, לפי טענתו, באופנועו מאחורי המשאית, העיד בעקביות, כי ראה את המשאית פוגעת ברכב התובע (להלן: "הרכב הנפגע"). הוא העיד כי ראה את הנזקים שנגרמו לרכב הנפגע כתוצאה מהתאונה, ובלשונו: "ראיתי את המשאית מורידה לרכב את המראה" (עמוד 5 לפרוטוקול הדיון מיום 7.7.14, שורה 14, וכן עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 5). עד הראיה אף התמיד בנסיעתו מאחורי המשאית ורשם, עת עצרה בצומת מרומזר סמוך, את מספר הרישוי של הנגרר.

גרסת הנתבעת לא הפריכה את גרסת התובע, ואף חיזקה אותה. מר עאסי מונדר, מנכ"ל הנתבעת, העיד כי בבעלות הנתבעת צי רכבים הכולל שתי משאיות מסוג של גורר נגרר. עוד העיד מר מונדר, כי חברת ארגיל, אשר שכרה את משאיות התובעת כמוביל משנה בשנת 2012, ניהלה אתר בניה ברח' לוינסקי, או בסמיכות לו, ואף לא פסל האפשרות כי האתר פעל בחודש בו התרחשה התאונה, ובלשונו: "לחברת ארגיל יש אתר שהם עבדו במקום, אני לא יודע בדיוק. זה באיזור לוינסקי ..." (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 12-13), ובהמשך: "אני ראיתי תעודות שהיה אתר בלוינסקי. יתכן שבאותו חודש היה אתר בלוינסקי" (שם, עמוד 7, שורות 14-15). העובדה, כי מספר הרישוי אותו רשם עד הראיה תואם נגרר של משאית שבבעלות הנתבעת, ואשר עבדה באתר בניה ברח' לוינסקי בתל אביב או בסמיכות לו במהלך החודש בו התרחשה התאונה, הינה יותר ממקרית.

הנתבעת ניסתה להפריך את גרסת התובע באמצעות הגשת "דוחות איתורן", כדבריה, המעידים כי שתיים ממשאיותיה לא היו באזור ביום התאונה. דוחות חלקיים אלה, אשר אינם אלא טבלה המפרטת מיקום לכאורה של שתי משאיות בתאריך התאונה, אינם כוללים כל מידע לגבי אופן עריכתם והפקתם. ככאלה, אינם מהווים ראיה אובייקטיבית אשר יש בה די כדי להדוף את גרסת התובע. יתר על כן, דוחות אלה מפרטים, באופן חלקי, את מיקומן של שתי משאיות, האחת נושאת מספר רישוי 62-163-63 והשניה נושאת מספר רישוי 62-581-63, ברם אינם מצביעים בהכרח על מיקומו של הנגרר נושא מספר הרישוי אותו רשם עד הראיה במועד התאונה. גם עדותו של מר מונדר בעניין זה, כמו גם האישור הלאקוני, החתום באופן סתמי בידי "חברת ארגיל שרותי תובלה (1993) בע"מ", לפיו משאית מספר רישוי 62-581-63 גרר (כך במקור) באופן קבוע נגרר מספר רישוי 42-569-67, מבלי לפרט ולו את המועדים אליו מתייחס האישור, אין בהם די.

לאור האמור, החלטתי, כאמור, להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת.