תא"מ 27024-02-14

הבקשה הובאה בפניי כרשם תורן:

הוגשה בקשה לביטול פסק דין, במסגרתה הוגשה בקשה לביטול הליכים שננקטו בלשכת ההוצאה לפועל. לאחר שהוגשה תגובה לבקשה ניתנה ביום 16.7.2015 החלטת כב' הרשם דורון יעקובי, לפיה אין מקום להורות על ביטול ההגבלות טרם ההכרעה בבקשה לביטול פסק הדין. ניתנה למבקשים האפשרות להפקיד פיקדון בשיעור החוב בלשכת ההוצל"פ (בניכוי סכום שהופקד בקופת ביהמ"ש לצורך עיכוב ההליכים).

המבקשים טוענים כי זכויותיהם הדיוניות נפגעו כאשר לא ניתנה להם האפשרות להשיב לאמור בתגובה, כאמור בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות").

לאחר בחינת נסיבות העניין וכתבי הטענות שהוגשו, החלטתי להורות על דחיית הבקשה לביטול החלטה. להלן נימוקי החלטתי:

התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מהיר. המשמעות הינה, כי כאשר מוגשת בקשת ביניים, אם הורה ביהמ"ש על קבלת תגובת המשיב, תגובה כאמור יש להגיש בתוך 7 ימים כאשר "לא יוגש לענין הבקשה כתב טענות נוסף, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 214יג(ג) לתקנות). יוצא, אפוא, שלמבקשים לא הייתה זכות קנויה להגשת תשובה לתגובה. כבר מהטעם כאמור דין הבקשה להידחות.

גם כאשר מביאים בחשבון את תוכן הבקשה לביטול החלטה והתשובה לתגובה (ר' עמדת ב"כ המשיבה, לפיה המשיבה משאירה לשקול שעת ביהמ"ש מתן אפשרות להגיש תשובה מטעם המבקשים), לא מצאתי מקום לשנות מההחלטה.

אין מחלוקת שהתביעה נמסרה כדין למבקש (באמצעות אשתו). המבקש מנמק מדוע לא הוגש כתב הגנה, אולם אין בנימוק כאמור כדי להסביר מדוע לא נעשתה פנייה אל ביהמ"ש לוודא שהתביעה אכן הוסרה. משהובהר למבקשים שניתן פסק-דין, לא הונחה תשתית עובדתית לפיה הבקשה הוגשה במועד הקבוע בדין. נטען שהתנהל דין ודברים בין הצדדים, אולם לנוכח ניסיון העבר (כך על פי הנטען), היה מקום להגיש את הבקשה במועד. מעבר לאמור, נטען שלא בוצעה מסירה כדין של האזהרה ושאת המבקש לא קיבלה את המסירה אלא שחתימתה זוייפה. תצהיר מטעמה לא הוגש, על כל הכרוך והמשתמע מכך.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ה, 11 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.