תא"מ 26982-12-13 אלדן תחבורה בע"מ נ' פורצקי ואח'

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 4.6.13 בין כלי רכב נושא מספר רישוי 49-506-71 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 80-946-00 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע 1 נושא באחריות לתאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהפגיעה נגרמה אגב נסיעה בפקק, כאשר רכב הנתבע נוסע מאחורי רכב התובעת. כמו כן אין הצדדים חלוקים על כך שרכב הנתבע פגע ברכב התובעת מאחור.

להגנתו, טוען הנתבע 1, כי נהג התובעת נסע מהר ובלם, וכי לכן לא הספיק לעצור מבעוד מועד ולמנוע הפגיעה. עוד טוען הנתבע 1, כי רכב התובעת נסע במהירות 50-60 קמ"ש, בעוד רכבו נסע במהירות 30-40 קמ"ש. טענתו זו איננה מסתברת מבחינה הגיונית. אף לדידו של הנתבע 1, רכב התובעת לא פגע ברכב שלפניו. לעומת זאת, רכב הנתבע התנגש ברכב התובעת. עובדה זו מעמידה באור בעייתי את טענת הנתבע 1 כאילו רכב הנתבע נסע במהירות איטית יותר ממהירות רכב התובעת. למעלה מן הצורך יצויין, כי לו רכב הנתבע 1 היה שומר על מרחק ראוי מרכב התובעת, היה בכך כדי למנוע, או לפחות למזער, את נזקי התאונה. לפיכך אני דוחה את הסברה לפיה בלימת פתע היא שגרמה לתאונה. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לייחס אשם תורם לנהג התובעת.

מצאתי לנכון להעמיד את הנזק על סך של 10,561 ₪, המהווים 80% מסך הנזקים הנתבעים (ע"פ חוות הדעת מטעם התובעת בצירוף ירידת ערך), בתוספת שכ"ט שמאי. זאת מאחר שרכב התובעת נבדק רק כשלושה שבועות ומחצה לאחר התאונה.

לאור האמור הנני פוסקת, כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 10,561 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל ואגרת משפט ששולמה.