עדי - אסף השקעות בע"מ נ' אזולאי ואח'

1. בפני תביעה כספית בגין נזק שנגרם לרכב התובעת על ידי רכב הנתבעות. הנתבעת 1 היתה בזמנים הרלוונטיים הנהגת ברכב הנתבעות, הנתבעת 2 היתה מבטחת הרכב.

עובדות המקרה

2. ביום 09.09.2012 התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובעת לרכב הנתבעות בעת נסיעה בנתיבי איילון. התאונה התרחשה כאשר רכב התובעת בולם עקב עצירתם של רכבים שנסעו לפניו ורכב הנתבעות פוגע בו מאחור.

3. יצוין כבר עתה כי אין מחלוקת לעניין האחריות לתאונה, המחלוקת היא אך ורק באשר לשאלת הוכחת הנזק הנטען.

טענות הצדדים

4. התובעת טוענת כי הרכב הפגוע לא תוקן במשך שנתיים, ולאחר מכן נמכר במחיר נמוך בהרבה משוויו, זאת עקב ירידת הערך שגרמה התאונה. לטענת התובעת, הנזק הינו תוצאה ישירה של התאונה נשוא דיון זה, ולאור העובדה כי אין מחלוקת לעניין האחריות על הנתבעות לשאת בנזקיה. התובעת סיפקה כראיה חוות דעת שמאי באשר לנזקי התאונה, חשבונית מכירת הרכב האמור וכן חוות דעת שמאי באשר לערכו של הרכב ביום מכירתו. יצוין כבר עתה כי השמאי האמור הוא, לדברי עד התובעת, בעלי החברה (וראה פרוטוקול הדיון מיום 03.05.2016, בעמ' 10 שורה 20-21). כמו כן טוענת התובעת כי טענותיהן של הנתבעות באשר לגובה הנזק הן בגדר הרחבת חזית.

5. מנגד, הנתבעות טוענות כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה באשר לנזקיה כקבוע בדיני הנזיקין. לטענת הנתבעות, התובעת השתמשה בחוות דעת שמאי אשר הוא מבעלי החברה ועל כן בעל אינטרס כלכלי מסחרי בנזקיה. לא זו אף זו, נטען כי התובעת לא הביאה לעדות בפני בית המשפט כל בעל תפקיד רלוונטי בחברה, המסוגל לאשר את מכירת הרכב על נזקיו או להסביר את הנעשה ברכב בזמן שבין קרות התאונה לבין המכירה. הנתבעות טוענות כי לא הסבירה התובעת כיצד נקבעה ירידת הערך, ומשכך ממילא לא הוכיחה את סכום תביעתה. מוסיפות הנתבעות וטוענות כי אין מדובר בהרחבת חזית היות ובדיני הנזיקין הנזק מוכחש תמיד וממילא שנוי במחלוקת.

דיון

6. כאמור, במקרה שבפניי אין מחלוקת לעניין האחריות לתאונה – היא אחריות הנתבעות ועל כן מתייתר הדיון בעניין זה. מאידך, המחלוקת נסובה סביב גודלו של הנזק והוכחתו. צודקות הנתבעות כי על התובעת להוכיח את תביעתה – כלל יסוד בשיטתנו המשפטית הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה", על כן, מתפקידה של התובעת הוא להוכיח את תביעתה מעל מאזן ההסתברויות. עם זאת, אין התובעת מחויבת להביא את כלל הראיות והעדים שברשותה אם סוברת היא כי די בחלקן על מנת להרים את נטל הראייה המונח לפתחה.

7. הנתבעות טוענות כי בענייננו, התובעת כשלה מהוכחת נזקה, זאת מאחר ולא סיפקה ראיות מספקות לעניין הערכת הנזק, השתלשלות האירועים לאחר קרות התאונה ומכירת הרכב. עיקר טיעוניה נשענים על העובדה כי השמאי שנבחר לעריכת חוות הדעת בעניין האמור הינו מבעלי החברה-התובעת ועל כן פגומה מיסודה לאור האינטרס האישי הקיים לשמאי בנזקיה של החברה. על כן, כך נטען, הרי שחוות דעתו מוטה משיקולים כלכליים-מסחריים לטובת התובעת ומביאה פסיקה בעניין זה.

8. לטעמי, אין מנוס מלקבוע שקיים טעם לפגם בשימוש בחוות דעת שמאי אשר מתוקף היותו בעל תפקיד בכיר בחברה, טבוע בו באופן אינהרנטי עניין בתוצאות ההליך, לא כל שכן ללא חשיפת קשר זה בפני בית המשפט. עם זאת, אין הדבר אסור לחלוטין - לו רצו הנתבעות לערער את חוות דעתו של השמאי מן השורש הרי שהיה עליהן לדרוש את חקירתו של המומחה בפני בית משפט זה. כך נעשה בפני בית המשפט בהליך שהוזכר על ידי הנתבעות (תא"מ (ת"א) 6485-04-14 עדי-אסף השקעות בע"מ נ' נחשון רון שלום) ואין כל ספק שחקירת השמאי עמדה בפני עיניו של השופט המכובד כאשר ישב לפסוק בהליך האמור. עם זאת, ועל אף שהתקיימו ארבעה דיונים בתיק זה, לא העלו הנתבעות בקשה לחקור את השמאי. היות ואלו הם פני הדברים, הרי שלא אוכל לקבל את טענת הנתבעות באשר לאמינות ואובייקטיביות חוות הדעת.

9. התובעת צירפה לתביעתה הן חוות דעת שמאי באשר לנזקי התאונה, הן חשבונית מכירת הרכב והן הסבר מטעם השמאי לעניין ערכו של הרכב ביום המכירה. אי לכך, לאור העובדה שהנתבעת לא הצליחה לסתור ולו אחת מטענות התובעת, ולאור העובדה כי אין מחלוקת לעניין האחריות, קובע אני כי דין התביעה להתקבל.

סעדים

10. על כן, דין התביעה להתקבל.

הנתבעות ישלמו לתובעת באמצעות הנתבעת 2 סך של 12,931 ₪ צמוד מיום הגשת התביעה.

בנוסף, ישלמו הנתבעות לתובעת באמצעות הנתבעת 2 הוצאות משפט ( אגרה ושכר עדים) ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% .