תא"מ 26817-06-14 גולדשטיין ואח' נ' עארף ואח'

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את עדות התובעות: התובעת 1, גב' אניה גולדשטיין ואת חברתה, גב' לוין מלבינה, אשר ישבה לצידה במועד התאונה, במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 4.5.16, וכן את עדי הנתבעים: הנתבע 1, מר עאבד עארף, נהג המשאית וכן את מר בדראן סאלח אחמד, במסגרת דיון נוסף שהתקיים לפניי ביום 8.5.16 והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים המעורבים בתאונה, בתמונת הנזק לרכב התובעות (ת/2), בתמונות הכיכר בו התרחשה התאונה (ת/3)(ת/4) וביתר הראיות, אני סבורה כי האחריות הבלעדית לגרם התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1 וכי דין התביעה להתקבל במלואה. להלן אביא תמצית נימוקי לקביעתי זאת.

ראשית, החלטתי לקבל את גרסת התובעת 1, באשר לנסיבות התאונה בהיותה גרסה אמינה, הגיונית ומסתברת יותר מגרסת הנתבע 1. עדותה המפורטת של התובעת 1 לפרטי פרטים, אשר לא נסתרה ולא התערערה במסגרת חקירתה הנגדית ואשר נתמכה גם בגרסתה של הגב' לוין, הינה ברורה מוצקה ומשכנעת יותר מגרסת הנתבע 1 ומתיישבת בצורה הגיונית יותר עם מוקד הנזק ברכב התובעות. אני נותנת אמון מלא בעדותה של התובעת 1, שהייתה משכנעת, וקובעת כי הייתה מהימנה ככלל, ובפרט מהימנה יותר מזו של הנתבע 1, ככל שנדרש לצורך הכרעה על פי מאזן ההסתברויות.

שנית, עיון בתמונות מקום התאונה (ת/3) ו -(ת/4) מלמד, כי בכניסה לכיכר (מהמקום בו נכנסו שני כלי הרכב ועל כך אין מחלוקת), קיימים 2 נתיבי נסיעה: נתיב ימיני, המיועד לכלי הרכב המבקשים לצאת ימינה בכיכר (יציאה ראשונה) ולאלו המבקשים להמשיך ישר בכיכר (יציאה שנייה) ונתיב שמאלי, המיועד לכלי הרכב המבקשים לצאת ישר בכיכר ולאלו המבקשים לפנות שמאלה, קרי לצאת ביציאה השלישית.

כמו כן ניתן לראות בתמונה (ת/4), כי לאחר היציאה השנייה (לכיוון ישר בכיכר), ניתן להמשיך ליציאות הבאות 3 (לפנייה שמאלה) ו – 4 (חזרה ליציאה ממנה נכנסו כלי הרכב) רק מנתיב נסיעה אחד, הוא הנתיב השמאלי. התובעת 1 העידה כי כל העת נסעה בנתיב השמאלי וכי היה בכוונתה להמשיך ישר בכיכר, קרי, לצאת ביציאה השנייה (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 16-18). העובדה כי התובעת 1, נוסעת בדרך זו כדרך קבע, בדרכה אל מקום עבודתה, מלמדת כי היא מכירה היטב את תוואי הדרך ויודעת כי באפשרותה להמשיך ישר בכיכר מנתיב הנסיעה השמאלי.

שלישית, יותר הגיוני ומסתבר בעיני לקבוע כי היה זה הנתבע 1, אשר סטה לנתיב הנסיעה של רכב התובעות. בהנחה, שהנתבע 1, היה ממשיך בנתיב הימני ויוצא ביציאה השנייה בכיכר, הרי שלא הייתה מתרחשת לטעמי התאונה. אני סבורה כי הנתבע 1 סטה לנתיב השמאלי, במטרה לצאת ביציאה השלישית או הרביעית בכיכר וזו הסיבה שבגינה הוא סטה לנתיב הנסיעה השמאלי בו הוסע רכב התובעות.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הראל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעות, סכום של 9,967₪, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 15.6.14 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, יישאו הנתבעים, באמצעות הראל חברה לביטוח בע"מ, בתשלום אגרת בית משפט בסך ששולם, שכר עדת התובעות, כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 17.55%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. הנתבעת 2 תישא בשכר העדים מטעמה, כפי שנפסק בדיון.

נוכח סיום ההליך לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת את התובעות מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ו, 17 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: