תא"מ 26795-08-13 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' שמואלוביץ

התובעת ביקשה לחזור בה מההליך ולדחות התביעה כנגד הנתבע מבלי לחייבה בהוצאות. הנתבע בתגובתו עותר לחייב התובעת בהוצאותיו.

תביעה זו החלה דרכה כתובענה בסכום קצוב, בסך של 1,263 ₪, שהוגשה במסגרת תיק הוצל"פ בשנת 2013. על פי כתב התביעה, עתרה התובעת לחייב הנתבע בתשלום השתתפות עצמית בגין הפעלת פוליסת ביטוח צד שלישי.

הנתבע הגיש התנגדות לתביעה וטען כי התובעת פעלה בניגוד להנחיות שנתן הנתבע לנציגה לפיהן הוא אינו אשם בתאונה בינו לבין צד ג' ומשכך, מתנגד להפעלת הפוליסה ולתשלום לצד ג'.

התובעת פעלה בניגוד להנחיותיו ושילמה לצד ג' את נזקיו. יוער כי עמדתו זו של הנתבע עמדה בפני התובעת עוד בטרם הגשת התביעה (ראה התכתובות שצורפו להתנגדות).

לאחר שההתנגדות הועברה לבית המשפט, התקיימו שני דיונים בפני, האחד, דיון בהתנגדות אשר בסופו ניתנה לנתבע רשות להתגונן, וישיבה מקדמית שהתקיימה ביום 19.5.15.

משלא הגיעו הדדים לכל הסכמה, נקבע התיק, במעמד הצדדים בישיבה המקדמית, לישיבת הוכחות ליום 17.9.15.

אין בידי לקבל טענת התובעת לפיה אין מקום לחייבה בהוצאות לאחר שחזרה בה מתביעתה.

טענת התובעת כי סכום התביעה הנמוך, בסך של 1,263 ₪, היווה שיקול לחזרתה מהתביעה ובין היתר על מנת שלא לבזבז משאבים, זמן שיפוטי ואת זמנו של הצד שכנגד, תמוהה. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם התנהלותה של התובעת בתקי זה. התובעת יכולה היתה לבחור שלא לתבוע את הנתבע בגין סכום התביעה ה"קטן", כטענתה, או יכולה היתה לחזור בה מתביעתה בכל אחת מנקודות הזמן לאחר הגשת ההתנגדות. התובעת בחרה שלא לעשות כן לאחר שראתה את טענות הנתבע בהתנגדות ואף לא במהלך הדיון בהתנגדות ובישיבה המקדמית. לא זו אף זו, ב"כ התובעת עמד במהלך הישיבה המקדמית על המשך ניהול ההליך וקביעת התיק לישיבת הוכחות. יתרה מכך, חזרתה של התובעת מהתביעה נעשתה רק מספר ימים לפני מועד ההוכחות, כל זאת כאשר עסקינן בנתבע אשר אינו מיוצג כאשר קיים קושי, ככלל, לקבל את עמד צד שאינו מיוצג בהתראה קצרה.

הנימוק השני בגינו טוענת התובעת כי בחרה לחזור בה מהתביעה הינו כי לא צלח בידה, על אף מאמציה, לאתר את הנציג, מר יובל הדר, אשר כבר אינו עובד בשירותיה, ולזמנו להעיד בדיון ההוכחות. אלא, שבישיבה המקדמית טען ב"כ התובעת כי התצהיר התומך בכתב התביעה, תצהיר פקידת מחלקת הגביה הגב' גונן (שהוגש במסגרת השלמת המסמכים בדיון מהיר), ישמש כתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת. ב"כ התובעת לא טען כי ברצונו לזמן עד נוסף וכך נקבע בהחלטה כי לכל אחד מהצדדים עד אחד בלבד. יתרה מכך, בהחלטה שניתנה בסיום הישיבה המקדמית נקבע כי עד אשר לא ניתן להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ומבוקש לזמנו לישיבת ההוכחות, יש להגיש בקשה מנומקת עד 45 יום לפני מועד ההוכחות. עיון בתיק מעלה כי התובעת לא הגישה כל בקשה שהיא לזימון העד מטעמה.

בנסיבות אלה, תמוהה טענת התובעת כי חזרה בה מהתביעה מאחר ולא הצליחה לאתר את נציגה שעה שכלל לא הוגש תצהיר מטעם אותו נציג ואף לא התבקש זימונו לישיבה ההוכחות.

חזרתה של התובעת מהתביעה לאחר שהנתבע הגיש התנגדות וכבר התייצב לשני דיונים, וכאשר חזרה זו נעשתה רק מספר ימים לפני מועד ההוכחות, וודאי שגרמה להוצאות לצד שכנגד. התנהלות התובעת אף אינה עולה בקנה אחד עם טענתה לחיסכון זמן שיפוטי שעה שבית המשפט הקציב ביומנו זמן שיפוטי לצורך שמיעת הראיות וממילא עסקינן בהליך בסדר דין מהיר אשר שמיעת הראיות ומתן פסק הדין אמורה להסתיים ביום אחד.

נוכח האמור לעיל, יש לפסוק הוצאות לטובת הנתבע באופן שישקף את בזבוז הזמן, ימי העבודה והוצאות הנסיעה. הנתבע לא צירף ראיות באשר לאובדן ימי העבודה ואולם, יש לפסוק לנתבע פיצוי על דרך האומדן. אין בידי לקבל טענת הנתבע לפיצוי בגין נזקים כספיים שנגרמו לו בגין תשלומי פרמיה גבוהים, טענה זו לא הוכחה. אין אף מקום להיעתר במסגרת החלטה זו לבקשת הנתבע להורות לתובעת לבטל את רישום העבר הביטוחי שכן בקשה זו אין מקומה במסגרת הליך זה.