תא"מ 26793-09-14

התובעים רכשו מהנתבע דירה בת 3 חדרים ברח' פייר קניג בירושלים (להלן: "הדירה").

לטענתם, לאחר מו"מ שניהלו עם הנתבע החליטו לרכוש ממנו את הדירה כאשר הנתבע מעלים מהם את העובדה שבדירה יש לקוי בולט של רטיבות, וזאת על אף הצהרתו בהסכם המכירה שלא ידוע לו על מום נסתר בדירה. התובעים טוענים כי כ- 10 ימים לאחר חתימת ההסכם הם ביקרו בדירה, שהיתה מושכרת לשוכרים של הנתבע, והתברר להם שישנם כתמי רטיבות ועובש בחלק מקירות הדירה בחדר שינה. הנתבע התחייב לטפל ברטיבות זו אך לא עשה כן. התובעים שביצעו שיפוץ בדירה, לאחר שהשוכרים עזבו אותה, נאלצו לעשות בעצמם, במסגרת השיפוץ, את תיקון בקיר בו הופיעו הכתמים בעלות של 1,000 ₪ (מתוך תמורת השיפוץ כולו) .

ההסכם נחתם ביום 20.12.12 והשיפוץ נעשה לאחר שהשוכרים פינו את הנכס כמפורט לעיל. ואולם בחורף שלאחריו (חורף 2013-14), הופיעו כתמי עובש ורטיבות במקומות נוספים בדירה ואף התגלתה חדירת רטיבות מהגג. בשלב זה הזמינו התובעים מומחה שנתן חוו"ד שלפיה יש בדירה תופעת עיבוי שגורמת לטחב ועובש, יש חדירת רטיבות עקב כשלי איטום ואין בידוד תרמי מספק בקירות החוץ. המומחה קבע עלויות תיקון של 24,800 ₪ + מע"מ כמפורט בחווה"ד שצורפה לתביעה. על פי האמור בחווה"ד בניית קיר הבידוד הפנימי תפחית את שטח הדירה ב"כ- 0.68 מ"ר ובגין כך טוענים התובעים לירידת ערך של 11,830 ₪ (בהתחשב בשטח הדירה ובמחיר ששילמו עבורה). למרות פניות התובעת לנתבע שיתקן את הליקויים הלה סירב לעשות זאת לפיכך הגישו התובעים תביעה זו בה הם תובעים, בנוסף לאמור לעיל, גם נזק לא ממוני לרבות בעקבות הסבל שלהם מהקור וממראה הדירה בסך 20,000 ₪ וכן את עלות חווה"ד בסך 2,950 ₪ סה"כ איפוא סכום התביעה הוא 65,044 ₪.

הנתבע טוען כי מעולם הוא לא גר בדירה, שהיתה מושכרת כל הזמן מיום רכישתו את הדירה, לכן לא ניתן לאמר שהוא הסתיר מום כלשהו בדירה שכן לא היה ידוע לו על מום כלשהו. גם הצגת הדירה לתובעים נעשתה על ידי מתווך ולא על ידי הנתבע עצמו. לא זו בלבד אלא שהדבר צויין במפורש בהסכם המכירה. לדבריו, שוכרי הדירה לא התלוננו בפניו מעולם על בעיה בדירה לכן לא היה ידוע לו על מום כלשהו בה. מכל מקום, המומים להם טוענים התובעים אינם מומים נסתרים ולא ברורה טענת התובעים לפיה התגלו להם מומים אילו רק לאחר חתימת ההסכם. כן מציין הנתבע כי חווה"ד הוזמנה על ידי התובעים למעלה משנה לאחר חתימת ההסכם מבלי לדווח לו על הזמנת המומחה וחווה"ד ניתנה לאחר חורף קשה במיוחד.

הצדדים הגידו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעים ניתן תצהיר של התובע שחזר על הטענות שבכתב התביעה ובכתב התשובה וכן תצהיר של שוכרת הדירה גב' רבקה שור- דבש שהצהירה כי לפני כניסתה לדירה כשוכרת , ככל הנראה סויידה הדירה. חוזה השכירות שלה נחתם ביום 8.2.12 וביום 15.2.12 או בסמוך לכך היא נכנסה לדירה. במהלך כל תקופת מגוריה לא התגלו סימני רטיבות או עובש מלבד סימני עובש בחדר האמבטיה שלא היה לו פתוח חיצוני, לכן היא לא אמרה לתובעים דבר בענין זה כאשר הם באו לראות את הדירה. במועד מסוים לאחר שהתובעים ראו את הדירה והיו במו"מ לרכוש אותה התגלה סימן רטיבות ועובש בחדר שינה והיא הודיעה על כך מיד לתובעים. היא עזבה את הדירה בסוף חודש אפריל 2013 כאשר חודשיים אחרונים היא שכרה אותה מהתובעים. בנוסף הוגשה על ידי התובעים חווה"ד שצורפה לתביעה.

מצד הנתבע הוגש תצהיר שלו בלבד שבעיקרו חזר על טענותיו בכתב ההגנה לפיהן הוא לא ידע דבר על מצב הדירה שהיתה מושכרת כל העת וכן שהליקויים עליהם מדברים התובעים אינם בגדר מום נסתר.

הנתבע הצהיר כי קיבל את החזקה בדירה בשנת 2008 ומאז השכיר אותה לעמותת שק"ל עד שנת 2011 ולאחר מכן הושכרה הדירה לגב' רבקה שור- דבש שנתנה את התצהיר מטעם התובעים. אף אחד מהשוכרים לא התלונן בכל תקופת השכירות על בעיה כלשהי של רטיבות או עובש וטחב.

הגב' דבש -שור בחקירתה הנגדית העידה כי במהלך תקופת מגוריה היה גם חורף מושלג ולא התגלו בעיות רטיבות כל שהן מלבד בעיית הטחב באמבטיה, שאותה הראתה לתובעים עוד בביקורם הראשון בדירה, שנבעה מכך שהאמבטיה אינה מאווררת כלפי חוץ. רק לאחר שהתובעים ראו את הדירה והיו במו"מ לרכוש אותה או כבר רכשו אותה התגלה כתם העובש בחדר השינה.

המומחה הבהיר בחקירתו מה הגורמים לתופעת העיבוי. לדבריו לא סביר שאדם יגור בדירה 10 חודשים ולא יתקל בבעיות העיבוי והנזקים שהיא גורמת אלא אם כך הוא לא שם לב או שהיה חורף קל במיוחד. תופעת העיבוי אינה מום נסתר אלא אם כן הדירה סויידה בכוונה כדי להעלימה, לעומת זאת העדר בידוד טרמי זה מום נסתר שרוכש דירה לא יכול לראות ללא מומחה. באשר לאיטום שצריך לעשות לדברי המומחה מדובר באיטום בקירות חיצוניים של הבית.