תא"מ 26777-08-11 מ.י. מזון הפצה ושווק סיגריות בע"מ נ' ברש ואח'

1. התובעת, חב' מ.י. מזון הפצה ושיווק סיגריות בע"מ, הגישה לביצוע בהוצאה לפועל שני שיקים, שסכומם הכולל 28,250 ₪. מועדי הפירעון של השיקים הם: 8.9.10 ו- 17.9.10.

השיקים נמשכו מחשבונה של גב' אטי חסקלוביץ. בתה, גב' בתיה ברש, היתה מיופת כוח בחשבון של אמה.

מר ישראל ברש, בעלה של בתיה ברש, מסר את השיקים לניכיון לאדם בשם אבנר מוכתר, ומוכתר נתן לו כסף תמורתם.

מוכתר רכש אצל התובעת סחורה ושילם לה באמצעות השיקים הללו, אך השיקים חוללו.

2.התובעת הגישה את השיקים לביצוע כנגד בני הזוג ברש, כחייבים, והם הגישו התנגדות לביצועם. התובעת הסכימה למתן רשות להתגונן.

ביום 2.10.13 ניתן כנגד גב' בתיה ברש פסק דין בהעדר התייצבות. דיון ההוכחות התנהל בין התובעת לבין מר ישראל ברש (להלן: הנתבע).

3.בתצהיריו, בהליך ההתנגדות ובהליך ההוכחות, טוען הנתבע כי חמותו ואשתו לא הרשו לו להשתמש בשיקים מחשבונה של החמות, וכי הוא נטל את השיקים ללא רשות והשתמש בהם לצרכיו. הנתבע טען כי הוא זה שמילא את הכתוב בשיקים ואף זייף את חתימתה של אשתו.

הנתבע טוען כי הדבר נודע לאשתו, רק לאחר שהוא עבר אירוע מוחי ותהליך שיקום בעקבותיו. לדבריו, רק אז גילתה אשתו שהחשבון של אמה מחוייב בשיקים שלא נחתמו בידה, ואף התלוננה במשטרה על גניבת השיקים וזיוף חתימתה.

הנתבע טוען כי אשתו לא גילתה את השימוש על ידו ללא רשות בשיקים מהחשבון של אמה, כיוון שהוא דאג להזרים לחשבון סכומים, כדי לכסות את השיקים. אולם כשאירע לנתבע האירוע המוחי – ביום 7.7.10, כפי שמסר בעדותו – הוא חדל להזרים כסף לכיסוי השיקים, ואז גילתה אשתו את השימוש הבלתי מורשה שעשה בשיקים שלה.

הנתבע טוען כי לאחר שזייף את החתימה בשיקים, הוא מסרם למוכתר, והלה קיבלם למרות שידע שהם מזוייפים. הנתבע טוען כי אף התובעת, שלה מסר מוכתר את השיקים, ידעה שהשיקים מזוייפים.

הנתבע טוען כי התובעת אינה זכאית להיפרע על פי השיקים, בשל העדר תום לב מצידה, כיוון שהיא ידעה שמוכתר מנהל עסק של ניכיון שיקים ללא רישיון כחוק, ואף ידעה שהשיקים דנן מזוייפים.