תא"מ 26774-10-13 ביטוח ישיר בע"מ ואח' נ' טייב

1.לפניי תביעה כספית על סך 18,977 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 25.01.2013 בין כלי רכב מ"ר XXXXXX (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מ"ר XXXXXX (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין האחריות לקרות התאונה, אלא לעניין היקף הנזק בלבד.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ועד ראייה נוספת מטעם התובעות.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות אך עם הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעות ואת גרסת בתה שהייתה עמה ברכב התובעות בעת קרות התאונה, על פני גרסתו של הנתבע.

גרסתן של עדות התובעות הייתה קוהרנטית, סדורה רציפה, המתיישבת עם מוקדי הנזק ברכבים ושהתרשמתי כי עדותן מהימנה, על פני גרסתו של הנתבע שהייתה מגמתית ובלתי מהימנה בעיניי.

הטענה של ב"כ הנתבע לפיה לא הוגש תצהיר מטעם התובעות ולכן מה שנהגת רכב התובעות מספר בעדותה הוא דבר שהוא שומע לראשונה ולכן אין לקבל גרסה זו. איני יכול לקבל טענה זו של ב"כ הנתבע. מדובר, בכל זאת, בתיק בסדר דין מהיר, שבניהולו לא אחת הפרוצדורה נסוגה מפני המהות, ושמחוקק המשנה נתן בו עדיפות לניהול יעיל ומהיר של התובענות. משכך, אי הגשת תצהיר עדות מטעם התובעות אינו יורד לשורשו של עניין.