אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' פלאח ואח'

לפניי תביעה כספית בגין נזק לרכב, כתוצאה מתאונת דרכים.

1. התובעת היא בעלים של רכב מסוג מזדה, אשר ביום התאונה, 27.2.15, היה נהוג בידי מר עופר כץ (להלן: "נהג התובעת").

לטענת התובעת, התאונה התרחשה כאשר נהג התובעת יצא לעקיפה זהירה, ולפתע סטה הרכב שבו נהג הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"), הרכב הנעקף, ממסלול נסיעתו, ופגע ברכב התובעת.

כתוצאה מתאונה זו נגרמו לרכב התובעת נזקים, המוערכים ב-20,205 ₪ (כולל נזק ישיר, ירידת ערך הרכב, ושכ"ט השמאי), הוא סכום התביעה.

2.לטענת הנתבעים, התאונה ארעה בעת שהנתבע ביקש לפנות שמאלה, לאחר שאותת כחוק, ואילו נהג התובעת יצא באותה עת לעקיפה, בחוסר זהירות, ופגע ברכב הנתבע.

3.שמעתי את עדויות שני הנהגים ביום 13.6.16. כפי שיפורט להלן, מצאתי כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על נהג התובעת דווקא.

4.נהג התובעת העיד, כי נסע ברכבו, כשאשתו ובתו עמו, ובכביש המוביל מכפר ורדים לתרשיחא, שהינו כביש דו מסלולי, החליט לעקוף את רכב הנתבע ורכב נוסף (משאית) שנסע לפניו. על פי עדותו, שתי המכוניות נסעו לאט מאוד, והוא רצה לעקוף אותן, אלא שבמהלך העקיפה, מסיבה שאינה ידועה לו, סטה הנתבע ממסלול נסיעתו שמאלה. סטייה זו ארעה, לטענת נהג התובעת, כאשר רכבו כבר עוקף את רכב הנתבע, והוא שמע פגיעה ברכב, מימין. כדי לצמצם את הנזק, סטה שמאלה לכיוון הפנייה שמאלה הסמוכה למקום התאונה, ובסופו של דבר שתי המכוניות (רכב התובעת ורכב הנתבע) נעצרו לאחר הפנייה שמאלה לצורך החלפת הפרטים. לטענת נהג התובעת, התאונה לא ארעה בצומת, אלא לפני הצומת.

אשר לשאלה מדוע לא הובאו לעדות אשתו ובתו (שהיא בגירה) השיב, כי לא נתבקש להזמינן, וכי לא הייתה מניעה מכך, אך הוא סבר כי אין צורך בביטול זמנן.

5.הנתבע העיד, כי התאונה ארעה בצומת עצמו. לטענתו, האט על מנת לפנות שמאלה, אותת, הסתכל במראה וראה את רכב התובעת מאחור. מהנתיב הנגדי לא הגיעו מכוניות, כך שהתאפשרה הפנייה שמאלה. הוא פנה שמאלה, ולפתע ראה את רכב התובעת הפוגע ברכבו בצדו הקדמי-שמאלי. הנתבע אישר, כי נהג התובעת ניסה לברוח מהפגיעה שמאלה, ולכן נגרם שפשוף בשתי הדלתות הימניות של רכב התובעת, כאשר רכב הנתבע ניזוק בפינה הקדמית-שמאלית בלבד. לטענת הנתבע, כלל לא ראה לפניו משאית, כטענת נהג התובעת.