תא"מ 26669-08-13 עבאד נ' אבו פני

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ביום 29/10/13.

התובע הגיש ביום 15/8/13 את התביעה בתיק שבכותרת וביום 29/10/13 הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. כתב התביעה נמסר באמצעות דואר ישראל, ואישור המסירה נחתם ביום 21/8/13 ע"י הנתבע עצמו.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 20/1/14, והמבקש טען כי לא קיבל את כתב התביעה לפני מתן פסק הדין, אלא רק ביום 19/1/14. המבקש צירף לבקשה אישור על משלוח דבר דואר רשום ביום 7/1/14, שהתקבל ביום 19/1/14 ואת המעטפה (נספחים א' וב' לבקשה). המבקש טען כי עם קבלת התביעה ביום 19/1/14 פנה לבית המשפט, ושם התברר לו כי ניתן נגדו פסק דין, שלא קיבל.

לאחר החלטה שלי הוגשה בקשה מתוקנת, ובה טען כי לא קיבל את כתב התביעה ולא חתם על אישור המסירה, על בסיסו ניתן פסק הדין, וצירף דוגמת חתימה ממסמך אחר (נספח ג' לבקשה המתוקנת).

עניינה של התביעה שכר טרחת עו"ד בגין שירותים משפטיים לגביית חובות, שנתן המשיב למבקש, והועמד לצרכי אגרה על הסך 20,000 ₪. המשיב טען כי הוסכם ששכר הטרחה ייגבה מהתקבולים בתיקי ההוצל"פ, אך הוא גילה כי המבקש, לקוחו, הודיע ישירות בתיקי ההוצל"פ על הפסקת ייצוג המשיב, ללא שהודיע זאת למשיב.

המבקש טען כי המשיב אינו זכאי לתשלום שכ"ט עו"ד מאחר וניתק עימו קשר, ואז גילה המבקש כי התקבלו בתיקי ההוצל"פ כספים עבורו, אך המשיב לא הודיע לו על כך. עוד טען המבקש כי הודיע למשיב על הפסקת הייצוג והעברתו לבא כחו הנוכחי בדואר רשום, כמו גם נתן לו התראה לפני תביעה (נספח ד' לבקשה המתוקנת).

המשיב טען כי המבקש קיבל את כתב התביעה ביום 21/8/13 במסירה שבוצעה ע"י דואר ישראל, וזאת לאחר שניתנו לו התראות לפני כן, האחרונה בהן ביום 6/2/13, שנמסרה ביום 22/2/13 (נספחים א' וא'1 לתגובה). המשיב גם צירף תשובת דואר ישראל לבקשת בירור, ואת האישור שנחתם בדואר, מהם עולה כי המבקש חתם בעצמו על אישור המסירה מיום 21/8/13 (נספח ג' לתגובה). עוד צירף המשיב מסמכים המעידים כי את פסק הדין מיום 29/10/13 שלח למבקש בדואר רשום, ושוב נחתם האישור ע"י המבקש ביום 11/11/13 (נספחים ד' וה' לתגובה). המשיב מסכם כי המבקש קיבל את כתב התביעה ואת פסק הדין, לא הגיש כתב הגנה ולא בקשה במועד, ומצהיר כי המבקש פנה אליו במספר הזדמנויות לאחר מסירת פסק הדין, והתחייב להסדיר את החוב אך לא עשה כן.

המשיב טוען כי המבקש לא פירט את הגנתו בפני התביעה, וכי למעט טענות סתמיות לא גילתה בקשתו הגנה ראויה לבירור. חוששתני כי המשיב לא עיין בבקשה המתוקנת לביטול פסק הדין מיום 22/1/14, מאחר והוא מתייחס רק לבקשה מיום 20/1/14.

למרות שניתנה למבקש זכות תגובה לתגובה, לא ניצל אותה. הוכח כי התגובה נמסרה לבא כחו פעמיים, והחלטתי מיום 10/2/14 נמסרה אף היא לב"כ המבקש, אף כי היא מיותרת לאור הוראות תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. על כן ניתן לתת החלטה בבקשה.