תא"מ 26649-08-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מלכה

בתביעה שבפני אין מחלוקת בין הצדדים על עובדות התאונה שבבסיסה ולא על שאלת האחריות וכל המחלוקת נסבה סביב שאלת טיב גובה הנזק. מדובר בתאונה אשר התרחשה בשטח חניון של בית מגורים, עת הנתבע לחץ בטעות על דוושת המאיץ במקום דוושת הבלם, וכתוצאה מכך פגע ברכב בו החזיק ואותו ביטח התובע 2 באמצעות התובעת 1 (להלן: "הרכב הנפגע").

יש להזכיר כי רכב הנתבע הינו ג'יפ שמנועו והפגוש והמגן הקדמי שלו חזקים יותר מן הרכב הנפגע.

שמאי התובעים בדק את הרכב הנפגע וקבע אובדן מושלם להלכה ומכאן נגזרים הנזקים הנתבעים – תשלומים ששלמה התובעת 1 על פי חוות דעת השמאי ותנאי הפוליסה לאחר ניכוי תמורת מכירת שרידי הרכב בסך 11,661 ₪, והגדלת הפרמיה של התובע 1 בסכום של 321 ₪ כעולה מת'1 (בתביעה הועמד ראש נזק זה ע"ס 217 ₪ אולם מדובר בראש נזק המתגבש עם חידוש הפוליסה).

הנתבע טוען מנגד כי מדובר בנזקים מנופחים, כי לא היה מקום לקבוע לרכב אובדן מוחלט מאחר שהנתבע המשיך לעשות בו שימוש לאחר התאונה ונוכח הנזקים שנגרמו בפועל שהיו מינוריים, כי ככל שהרכב נמצא במצב אבדן מושלם הדבר נובע גם מהיות הרכב במצב ירוד עובר לקרות התאונה ולא רק בעקבות נזקי התאונה, כי הרכב לא הועבר לפירוק אלא לשיקום, כי קיימות סתירות בחומר הראיות מטעם התובעים כפי שפירט בסיכומיו המלמדות – בין היתר – כי שווי הנזק הינו 9,574 ₪ ולא כנטען ע"י התובעים וכן טוען לליקויים בניהול ההליך מצד התובעים.

קראתי את כתבי הטענות, שמעתי את העדים ועיינתי בחומר הראיות שהוצג בפני.

הנתבע לא הביא מטעמו חוות דעת נגדית או כל ראיה אחרת אשר יש בה כדי לתמוך בהערכת שווי הנזקים שנגרמו לרכב הנפגע על פי גרסתו ואף לא הביא עדים נוספים בתמיכה לטענתו אודות שימוש התובע 2 ברכב לאחר התאונה למרות שציין שהיו עדים כאלה.

ההלכה בנושא המנעות מהבאת ראיה או עדות המצויה בשליטת צד ידועה ומשנמנע מלעשות זאת חזקה כי היו משמשות נגדו (ראה ע"א 548/78 שרון ואח' נ. לוי פ"ד לה(1) 736).

בשל ההבדלים בין כלי הרכב והעובדה, בה מודה הנתבע, כי התאונה נגרמה בעת שלחץ על דוושת המאיץ והגביר את מהירות נסיעתו שעה שהיה מקום לעשות את ההפך סבירה בהחלט בעיני המסקנה כי גם בתוך חניון יגרמו לרכב הנפגע נזקים לא מבוטלים.

גם לענין הנזקים עצמם – בחקירתו אישר הנתבע את הנזקים העיקריים שנגרמו לרכב הנפגע ועיון בתמונות הצבעוניות שהוצגו בדיון, המהוות גם נספחי כתב התביעה, לצד חוות דעת השמאי מלמד לכאורה כי מדובר בנזקים שהם בהחלט תוצאה הגיונית וסבירה של התאונה כפי שארעה ואינני יכול לקבל את הכחשת הנתבע ביחס למרבית הנזקים הנתבעים.

ב"כ הנתבע הפנה את תשומת לבי לעובדה שצילומי הרכב בחוות הדעת מטעם התובעים אינם מחניון הבית וטען כי יש בכך סתירה אל מול עדות התובע 2 – כי השמאי בדק את הרכב בחניון ואחר כך הורה על גרירתו, אולם מאחר שבדרך כלל שמאי בודק רכב יותר מפעם אחת לפני מתן חוות דעתו, בהחלט ייתכן כי מדובר בתמונה שצולמה לאחר הגרירה יומיים לאחר קרות התאונה ובכל מקרה הן דומות לתמונות שהגיש הנתבע ואין בכך גורם מכריע לשינוי התוצאה ביחס למחלוקות העיקריות.

צודק ב"כ הנתבע כי סיכום השורות בטבלה שבמכתב התובעת 1 אל ארואל סחר ואחסנה (עמ' 5 להודעת התובעים מיום 14.3.16) מביא לשווי רכב של 17,105 ₪ ולא 19,387 ₪ כמופיע בתחתית הטבלה, אולם הסכום ששולם בפועל לתובע 2 – כעולה מפירוט התשלומים ומהוראת התשלום (עמ' 8-9 לאותה הודעה) – הינו 17,102 ₪, וסך כל הנזקים הינו כעולה מפירוט התשלומים.

ב"כ הנתבע טען גם לליקויים בניהול ההליך ע"י התובעים אל מול תקנות סדר הדין האזרחי, ואכן היו כאלה, אולם אין מדובר בליקויים אשר היה בהם כדי לגרום לעיוות דין או לפגיעה מהותית ביכולת הנתבע להתגונן, מאחר שהמסמכים הנדרשים הומצאו לו כחודשיים קודם למועד הדיון, ועל כן אינני סבור כי יש בליקויים אלה כדי להשפיע על הכרעתי הסופית לגוף המחלוקת בתיק זה.

הצדדים טענו טענות נוספות אולם לא מצאתי כי י ש בהן כדי להשפיע על התוצאה הסופית.

סוף דבר, התובעים הוכיחו כדבעי את תביעתם ועל כן אני מחייב את הנתבע לשלם להם את סכום התביעה בסך 11,878 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.8.15 ועד הפרעון המלא.

אשר להוצאות המשפט, במצב הדברים הרגיל היה על הנתבע לשאת בהוצאות ריאליות אולם כאן באים לידי ביטוי המחדלים הדיוניים של התובעים ובמיוחד העובדה אי צירוף מסמכים מהותיים לכתב תביעה בסדר דין מהיר והגשתם לתיק בית המשפט ללא בקשת רשות, ונוכח התנהלות זו אני סבור כי יש להפחית את החיוב בהוצאות, אולם עם זאת אינני סבור כי יש מקום לפוטרו מהוצאות לחלוטין באשר הצורך בניהול התביעה נבע מסרובו לשלם את עלות הנזק כפי שהעיד.

לפיכך אני מחייב את הנתבע לשאת בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של הנתבעים בסך 600 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד תוך 45 יום.