תא"מ 26613-11-11 טוכמן ואח' נ' כביר ואח'

1.מבוא:

תביעה ותביעה שכנגד בגין הפרות הדדיות נטענות של הסכם שכירות.

הצדדים כרתו ביום 16.04.2009 הסכם שכירות, לפיו שוכרים הנתבעים 1-2 (להלן: "הנתבעים") את דירת התובעת, לתקופה מ-15.06.2009 ועד 14.06.2010. לנתבעים ניתנה אופציה להאריך את השכירות, כמפורט בסע' 15 להסכם:

"בכפוף למילוי כל תנאי ההסכם לשוכר תנתן אופציה לשנה נוספת מיום 15.10.2010 ועד ליום 1406.2011 באותו שכר דירה בכפוף לכך כי מסר הודעה בכתב של 60 יום מראש. בנוסף לכך תינתן שנה אופציה נוספת מיום 15.06.2011 ועד ליום 14.06.2012 בשכר דירה בסך של 5170 ₪ בכפוף למילוי כל ההתחייבויות על פי ההסכם ומתן הודעה בכתב של 60 יום מראש".

כמו כן, נקבעו בהסכם תנאים לפינוי הנכס. סע' 8 (ב) להסכם קובע:

"שוכר יפצה את המשכיר בגין כל תשלום והוצאה שיהיה עליו להוציא בכדי להביא את מצב המושכר לקדמותו, כפי שהיה ערב חתימת חוזה זה. קבלות שיציג המשכיר בדבר ביצוע תיקונים כאמור, יהוו הוכחה חותכת לביצועם ולעלותם"

במסגרת ההסכם, ולפי סעיף 10(ב), מסרו הנתבעים לתובעת שטר חוב (להלן: "השטר"), על סך 25,000 ₪, חתום על ידם כעושי השטר. כמו כן חתמו עליו ערבות אוואל הנתבעים 3 ו-4 (להלן: "הערבים").

2.תמצית התביעה העיקרית וההגנה:

א.התובעת הגישה את השטר לביצוע במלוא סכומו. בשלב מאוחר יותר בהליך הוסכם כי התביעה תתוקן ותועמד ע"ס 23,928 ₪, כגובה סכום הקבלות בגין תיקון וטיפול בליקויים במושכר.

ב.התובעת טוענת בתביעה זו, כי הנתבעים הותירו את המושכר במצב גרוע – חורים בקיר, נזק למשקופי דלתות, קירות בלתי מסויידים. נוסף לכך נגרם נזק חמור לרצפת הפרקט, שהיתה חדשה לחלוטין בעת תחילת השכירות. התובעת נאלצה, לשיטתה, להחליף את הפרקט כולו, ולשפץ את המושכר בעלות כוללת (לרבות צילום ופיתוח תמונות) של 23,928 ₪.