תא"מ 26587-01-12

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני מורה על קבלת התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד וזאת מהנימוקים הקצרים הבאים:

• מיקום הנזק ברכב התובעת מחזק ותואם את גרסתה מאשר את גרסת הנתבעים. מדובר במכת צד שמאל קדמית שאינה יכולה להתיישב עם פגיעת אחור של רכב התובעים ברכב הנתבעים כשזה מיושר בנתיבו קדימה, שאז צפויים היינו לראות מכת מעיכה במרכז הפגוש.

• כל נושא עמידתה של רעיית הנתבע 1 בכביש טרם התאונה אינו מאוזכר בהודעה הכתובה, הגם שעל פניו מדובר בפרט מהותי. כן לא מאוזכרת הטענה שרכב הנתבעים נמצא מיושר בנתיבו משך דקותיים לפחות.

• בהקשר לאמור, רעיית הנתבע 1 הטוענת שעמדה בכביש העידה שלא ראתה את רכב התובעים מבעוד מועד, דבר שאינו עומד בקנה אחד עם מטרת עמידתה בכביש ועם העובדה שרכב התובעים הגיע מנתיב שבו שדה הראייה פתוח לחלוטין משני הכיוונים.

• בעדות הנתבע 1 ורעייתו נמצאו אי דיוקים מהותיים בנוגע למנח רכבם לפני התאונה. כך רעיית הנתבע 1 העידה כי הייתה זו הפעם הראשונה והיחידה בלבד שבה בעלה העמיד את רכבו עם הגב לכביש וכמובן שזו הפעם היחידה שבה היא נצרכה לכוונו החוצה. מאידך מעדותו של הנתבע 1 נלמד שאין זו הפעם הראשונה שכך חנה וכי מדובר היה בעמידת דרך קבע עד כי לשיטתו: "מאז התאונה אני נוסע ברברס לחניה" [עמ' 5 שורה 7 לפר' הדיון].

  אשר על כן, במסגרת התביעה העיקרית אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעים את סכום הנזק הנתבע בסך 16,580₪, בצירוף הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.7, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר התייצבות התובע 2 למתן עדות ע"ס 450 ₪ ושכר בנו כפי שנפסק בדיון.

  הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.