חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"מ 26426-11-13 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' גיא בן לולו ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום בהרצליה
26426-11-13
21.7.2014
בפני השופט:
אילן סלע

- נגד -
התובעת:
שירביט חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ששון
הנתבעים:
1. גיא בן לולו
2. שומרה חברה לביטוח בע"מ

עו"ד ממן
פסק דין
 

 

תאונה מיום 22.03.12 בה נפגע רכב שהיה מבוטח על ידי התובעת. התאונה ארעה לאחר שהנתבע פנה ימינה ונכנס לכביש בו נסעה מולו הנהגת ברכב שהיה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "נהגת רכב התובעת").

 

לאחר עיון בכתבי הטענות ונספחיהם, שמיעת טיעוני הצדדים ועיון במסמכים שהוגשו במהלך הדיון, ומאחר והצדדים הסמיכו את בית המשפט לתת את פסקו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 בליווי נימוקים קצרים, החלטתי לקבל את התביעה במלואה. להלן נימוקי החלטתי בתמצית בהתאם להסכמת הצדדים.

 

לא הייתה מחלוקת כי על הנתבע היה ליתן זכות קדימה בטרם פנה ימינה בהתאם לתמרור שהיה מוצב בנתיב נסיעתו. טענתו הייתה כי הוא ציית לתמרור, נתן זכות קדימה והתאונה נגרמה בשל כך כי נהגת רכב התובעת נסעה במרכז הכביש.

 

ראשית ייאמר, כי גם לפי גרסת הנתבע שנהגת רכב התובעת נסעה במרכז הכביש היה עליו ליתן לה זכות קדימה ולא להיכנס לתוך נתיב נסיעתה. למעשה, הנתבע הודה בעדותו בבית המשפט כי לא הבחין ברכב התובעת עובר לתאונה. כך גם ציין בהודעה שמסר בסמוך לאחר התאונה למבטחתו. בנסיבות אלו, בשים לב לחובתו למתן זכות קדימה, האחריות רובצת לפתחו. התרחשות התאונה תואמת יותר את עדותה של נהגת רכב התובעת כי הנתבע פנה במהירות מבלי שנתן זכות קדימה, מאשר את עדות הנבתע כי "גלש" בנסיעה איטית, אך לא הבחין בנהגת שנוסעת לכיוונו. מה גם, שהנהגת ברכב התובעת העידה כי מדובר ברחוב צר ובנסיבות אלו הניסיון להיכנס לתוך נתיב הנסיעה מבלי לתת את הדעת על כלי הרכב הנוסעים בכיוון הנגדי, גם אם הדבר אפשרי, אינה התנהגות סבירה וזהירה.

 

אל מול גרסה זו, גרסת נהגת רכב התובעת הייתה כי היא זיתה את הנתבע פונה לכיוונה במהירות ולא הייתה לה אפשרות להימלט ממנו אלא אך לעצור במקום, והנתבע פגע ברכבה. עדותה הייתה סדורה ותאמה את הודעתה למבטחתה בסמוך לאחר התאונה ובכלל זה התשרים ששרטטה אודות נסיבות התאונה.

 

יצוין גם כי על גבי טופס ההודעה שנרשם על ידי פקידה של הנתבעת נכתב "לפתוח תביעה. מבוטחנו אשם", וגם מכך אינדיקציה כי הנתבעת הבינה מפי הנתבע או למצער לפי תיאור התאונה על ידו כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו.

 

גם העובדה שהנתבע טען לראייה בדבר הודאה של נהגת רכב התובעת באחריותה בכך שחמיה או שמא בעלה שילמו את תיקון הנזק שנגרם לרכבו שלו, אך לא פעל לזימונם למתן עדות, ואף לא הביא כל ראייה אחרת אודות תיקון רכבו כמו גם אודות התשלום עבור נזקו, עומדת לחובתו.

 

נסיבות התאונה הן אפוא, כפי שהעידה הנהגת רכב התובעת, כתוצאה מסטיית הנתבע שמאלה אל עבר נתיב נסיעתה.

 

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 13,398 ₪ וכן את אגרת המשפט ששילמה, שכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.7%.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>