תא"מ 26420-01-15

מונחת בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 25.3.15.

לאחר עיון בטענות הצדדים הנני מורה כדלקמן:

ביטול מחובת הצדק:

לאחר עיון בטיעוני הצדדים נחה דעתי כי אין מקום לבטל את פס"ד "מחובת הצדק".

הבקשה לביטול פס"ד הוגשה ביום 3.5.15.

כתב התביעה הומצא למבקשת באמצעות הפרקליטות ביום 14.1.15 כפי שמציין ב"כ המבקשת בבקשה לביטול פס"ד ואף מצוין בתגובתו של ב"כ המשיב. לטענת המבקשת בסמוך להמצאת כתב התביעה, התבצעה פניה לב"כ המשיב לקבלת ארכה בת 21 יום. לטענת המבקשת התקבלה הסכמתו של ב"כ המשיב. ביום 1.3.15 הגישה הפרקליטות שייצגה המבקשת הודעה לתיק בית המשפט לפיה בשל סכסוך עבודה ושביתה של ארגון הפרקליטים אין היא יכולה להגיש כתב הגנה או בקשה להארכת מועד. לא ניתנה החלטה המאריכה המועד להגשת כתב הגנה והמועד המוסכם להגשת כתב הגנה חלף. עיצומי הפרקליטים אינו מהווה עילה המצדיקה ביטול מחובת הצדק או פגיעה בסדרי הדין וזכויות הצד שכנגד.

לאור האמור לעייל, אין מחלוקת כי המסירה בוצעה כדין.

לפיכך, פס"ד אינו פגום ואין לבטלו "מחובת הצדק".

ביטול משיקול דעת בימ"ש:

באשר לשיקול דעת בימ"ש יש לחלק לשניים : "סיבת המחדל" וסיכויי ההצלחה".

"סיבת המחדל" – ב"כ המבקשת מציין בבקשתו כי כתב ההגנה לא הוגש במועד בגלל סכסוך עבודה ושביתה שהוכרז ע"י ארגון הפרקליטים. אני סבור כי אין מדובר בזלזול בוטה בהליכי בימ"ש כי אם במחדל הניתן לריפוי באמצעות תשלום הוצאות, קל וחומר, כשהמחדל באי הגשת כתב הגנה אינו נופל לפתחה של המבקשת עצמה כי אם לפתחה של ב"כ.

"סיכויי הצלחה" - זו השאלה החשובה יותר. המבחן הוא מבחן של "הגנה אפשרית" ולאו דוקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פס"ד להוכיח ממש את הגנתו. בימ"ש מפעיל את סמכותו תוך מתן משקל רב לזכות הגישה לערכאות ותוך חתירה לתוצאה מידתית. המבקשת מכחישה את גובה הנזקים הנטענים בכתב התביעה וכן היא טוענת כי רכיב עוגמת הנפש ע"ס 40,000 ש"ח, היינו מוגזם ומופרך. כמו כן המבקשת דוחה את רכיב הפיצוי הנתבע בגין לשון הרע לכאורה. לטענת המבקשת לא הוכח כי המבקשת היא שפרסמה ברבים כי תלוי ועומד צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיב . ראשי הנזק הנתבעים בכתב התביעה שנויים במחלוקת מעיקרם ודרושים הוכחה ראייתית. נראה כי המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה בשלב זה על פי הפסיקה ופירטה טענות הגנה הראויות לבירור וליבון עובדתי שאין בקשה לביטול פס"ד המקום להכריע בהן.

לאור כל האמור לעייל, אני מורה כי פס"ד יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 1,500 ש"ח.

הסך הנ"ל ישולם לידי המשיבה באמצעות ב"כ במשרדו בתוך 15 יום ויהווה תנאי לביטול פס"ד שאם לא כן יוותר פס"ד על כנו.