תא"מ 26408-05-13 ק' נ' פלדמן ואח'

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 13.1.13 בכפר קאסם בין שני כלי רכב (להלן: "התאונה").

הצדדים ורקע כללי:

התובע הינו הבעלים הרשום והמחזיק בכלי רכב נושא מספר רישוי 38-639-73 (להלן: "רכב התובע"). הנתבע 1 הינו הבעלים הרשום והמחזיק בכלי רכב נושא מספר רישוי 33-794-457 (להלן: "רכב הנתבע"). הנתבעת 2 הינה מבטחת הרכב הנתבע.

התאונה אירעה כאשר רכב הנתבע יצא ממכונת שטיפת כלי רכב במכון שטיפה בכפר קאסם ופגע ברכב התובע, בעודו חונה במאונך ליציאה ממכונת השטיפה. אין מחלוקת בין הצדדים, כי רכב הנתבע הוא שפגע ברכב התובע. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם הנתבע 1 הוא האחראי לתאונה, כטענת התובע, או שמא התאונה נגרמה כתוצאה מגורם שלא היה שליטת הנתבע 1, כטענת הנתבעים. עוד חלוקים הצדדים בשאלה, האם רכב הנתבע עמד במרחק של כעשרים מטרים ממכונת השטיפה, כפי שטוען התובע, או שמא עמד בסמיכות קרובה למכונת השטיפה, באופן אשר הפך את התאונה לבלתי נמנעת, כטענת הנתבעים.

מטעם התובע העיד התובע בעצמו. בעדותו טען, כי נכח במקום הארוע, וכי עמד מחוץ לרכבו כאשר הוא פונה אל פתח מכונת השטיפה וראה את התאונה מתרחשת לנגד עיניו. לפי עדותו, רכבו רכב במרחק של כעשרים מטר מפתח מכונת השטיפה, לצד רכב נוסף, להשלמת ניקיונו. מרחק זה מאפשר לרכבים לצאת ממכונת השטיפה ולפנות שמאלה כדבריו. בעודו עומד לצד הרכב ראה את רכב הנתבע נוסע ובא לכיוונו עד שהתנגש ברכבו. לאחר ההתנגשות, נסע רכב הנתבע ברוורס ונעצר. לפי עדותו, בחורים שעבדו במכון השטיפה קראו לרכב הנתבע לעצור, אך הוא לא שעה לקריאותיהם. התובע חזר והדגיש, כי הנתבע 1 נסע במהירות גבוהה מאוד, וכראיה לכך ציין כי גלגלי מכוניתו המשיכו להסתובב אף לאחר הפגיעה. כתימוכין לגרסת התובע הביא התובע עד תביעה, מר מוחמד חמדאללה עבד, עובד במכון השטיפה (להלן: "עד הראיה"), אשר העיד כי ראה את התאונה. עד הראיה העיד, כי ראה את הנתבע 1 בתוך רכבו כשהוא מוסח, ולא מסתכל קדימה לכיוון הנסיעה, ובלשונו: "ראיתי אותו מסדר בתוך האוטו בפנים, הראש שלו מאחורה והגוף שלו מקדימה" (עמוד 4 לפרוטוקול). עוד העיד עד התביעה, כי הפועלים אשר עבדו מסביב לרכב צעקו לנתבע והתריאו בפניו "אדוני, אדוני האוטו נוסע", והוא לא שמע אותם. גם עד הראיה העיד כי המרחק בין רכב התובע למכונת השטיפה עמד על כעשרים מטרים.

מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1. לטענתו, הוא נכנס למכונת השטיפה כשרכבו על הילוך סרק (ניוטרל), וכאשר המכונה היא אשר מזיזה את הרכב. לפתע ראה שני אנשים נעמדים מול רכבו ומנסים לעצרו, בעוד הרכב ממשיך לנסוע. הנתבע 1 ציין, כי לא הבין איך קרתה התאונה ותלה את

התאונה ב"משהו טכני" כלשונו. ביחס למרחק בין פתח מכונת השטיפה לבין המקום בו עמד רכב התובע, טען הנתבע 1 כי המרחק היה קטן מאוד, ומתמונה שהראה לבית המשפט נאמד המרחק בכשני מטרים (עמוד 8 לפרוטוקול, שורה 1).

דיון:

אין למעשה מחלוקת בין הצדדים אודות עיקרי פרטי התאונה. הצדדים מסכימים, כי רכב הנתבע יצא ממכונת השטיפה וכי פגע ברכב התובע בעודו חונה. הצדדים חלוקים, כאמור, בשאלת האחריות לתאונה, ובשאלת מיקומו של רכב התובע ביחס למכונת השטיפה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי יש להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעים, הן בשאלת האחריות לתאונה והן בשאלת מיקומו של רכב התובע.

התובע סיפק גרסה קוהרנטית ומהודקת היטב, ותיאר את התאונה בפרוטרוט באופן אמין וברור. עדות הנתבע 1, לא זו בלבד שלא הפריכה גרסת התובע, כי אם אף איששה אותה. בעדותו חזר הנתבע 1 על עיקרי תיאור התאונה, כפי שאלה פורטו בעדות התובע ועד הראיה. הנתבע 1 הודה, כי פגע ברכב התובע. הוא העיד כי הפגיעה התרחשה מייד לאחר היציאה ממכונת השטיפה, וכי הפועלים מסביבו ניסו לעצור את רכבו בגופם ללא הצלחה. למעלה מכל, הנתבע 1 הודה, בכנות ראויה להערכה, כי בעת התרחשות התאונה היה מוסח, ועסוק בניירת שנמצאת ברכב, ובלשונו: "אני לא ראיתי שהאוטו נוסע קדימה, טיפלתי בניירות שהיו לי על הכיסא, הייתי ערב נסיעה. פתאום אני רואה שהאוטו נוסע והם מנסים לעצור את האוטו, אז הם ברחו לצד ואז נשקתי לרכב של עד התובעת" (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 15-16), ובהמשך דבריו: "אני התעסקתי עם ניירות, האוטו היה במצב של רחיצה, פתאום אני רואה אנשים מולי" (שם, שורות 30-31).