תא"מ 26331-03-13 רייף ואח' נ' אר-פור-פט (2012) בע"מ ואח'

, ביום 03.12.13, ולפיו הנתבעים ישלמו לתובע סך של 16,000 ₪, בנוסף לסכום שכבר שולם לו.

הצדדים השלישיים הם סוכני הביטוח גוטנטג שמואל וקרן אברהם (להלן: "סוכני הביטוח" או "צד ג' 1" ו- "צד ג' 2" בהתאמה) וחברת הביטוח מנורה (להלן: "חברת הביטוח" או "מנורה"), אשר לדידם של שולחי ההודעה, אצלה היה מבוטח רכבם ועליה לשפותם בגין כל סכום בו חויבו.

חברת הביטוח סירבה להעניק לנתבעים כיסוי ביטוחי מאחר ולטענת הצדדים השלישיים הובהר לנתבעים שהכיסוי הביטוחי שניתן להם זמני, וקיומו של חוזה הביטוח הותנה בקבלת אישור מיגון, אשר לא הומצא במועד.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת:

הנתבעת 1 רכשה רכב באמצעות פמה מימון.

במועד הרכישה התחייבו סוכני הביטוח, במכתב שהופנה אל פמה, לבטח את הרכב.

סוכני הביטוח שלחו אל מר חזי בצרי –אביו של מנהל הנתבעת 1 (להלן: "מר בצרי") טופס מיגון עליו הוסף בכתב יד "בוצע כיסוי ביטוחי" ומתחת נרשם "ממתין לאישור מיגון".

במהלך חודש דצמבר 2012 (לאחר התאונה הערה שלי ש.ה.) מי מהצדדים השלישיים פנו אל מר בצרי, ואמר שהצליח למצוא לו ביטוח מקיף בחברת ביטוח הפניקס בסכום זול יותר מזה של מנורה.

מר בצרי התבקש וחתם על הצהרה שהרכב לא עבר תאונה ואזי הונפקה לו פוליסה בחברת ביטוח הפניקס.

לאחר זמן מה בצרי התקשר לסוכני הביטוח והודיע להם על הנזק שנגרם לרכב התובע והוא נענה שבזמן התאונה לא היה לו ביטוח כי לא העביר את אישור המיגון.