תא"מ 2633-02-15

לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 6.5.15 בהיעדר הגנה .

מנימוקי הבקשה עולה כי הנתבעים קיבלו את כתב התביעה לידיהם אולם עקב טעות שבתום לב לא הגישו כתב הגנה כנדרש.

הנתבעים בבקשתם מעלים טענת הגנה עיקרית ולפיה הרכב נגנב עובר לתאונה, והוגשה תלונה למשטרת ישראל , ומשכך , אינן חייבים בדין כלפי התובע.

התובע מתנגד לביטול פסה"ד וטוען כי כתב התביעה הומצא לנתבעים כדין ומכאן אין כל מקום להורות על ביטול פסה"ד מחובת הצדק.

גם מטעמים שבשיקול דעת דין הבקשה להידחות לאחר שמעיון בהודעת המשטרה אותה צירפו הנתבעים עולה כי התיק נשוא התלונה נסגר לאחר שלא נערך כל בירור לעניין טענת הגניבה לכאורה.

דיון והכרעה:

1. בבקשה ליטול פס"ד על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של הנתבע מחד ומה הם סיכויי ההצלחה שלו, אם יבוטל פסק הדין, מאידך.

2. פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36 ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם).