תא"מ 26325-07-12 ישיר איי.די.איי חברה לביטוח נ' גני

1.בתביעה שבפניי טוענת התובעת כי זכאית היא להשבת תגמולי הביטוח ששילמה לנתבע מכוח פוליסת ביטוח מקיף שבה היה מבוטח הנתבע בגין רכבו. אלא שלטענתה, מסר לה הנתבע גרסה כוזבת בדבר נסיבות התאונה בעוד שהתאונה התרחשה בנסיבות אחרות מאלו שעליהן דיווח הנתבע. דיווח זה מיום 8/9/09 כלל טענה כי ביום 30/4/09 בעת שעמד רכב המבוטח ברמזור פגע בו בחלקו האחורי של הרכב רכב צד ג' בעל מספר רישוי 6932957 וגרם לו לנזק. לטענתה, הרכב המבוטח לא היה מעורב כלל בתאונה שדווחה, ולפיכך, קיבל הנתבע במרמה תגמולי ביטוח.

2.לטענת הנתבע, בתקופה הרלבנטית היה בבעלותו רכב מסוג מאזדה 6 שנת יצור 2007 מספר רישוי 3436862 אשר היה מבוטח בביטוח מקיף אצל התובעת. התאונה ארעה בזמן שחברו של בנו, מר רפאל ויס, השאיל ממנו את הרכב ונסע לסידורים ובמהלך הנסיעה פגע בו מאחור רכב צד ג' וגרם לו לנזק. מר ויס מסר לו את פרטי צד ג', ועל כן, דוחה הוא את טענת התובעת.

דיון והכרעה

3.עד התובעת, מר איתן ירקוני, העיד כי ביום 8/4/09 פגע מאחור פגיעה קלה ברכב מסוג דייהטסו שמספרו 7463464 ולאחר מכן נסע עם הנהג שענה לשם ג'קי למחסן במשמר השבעה ומסר את המסמכים שלו לנהג ותוך כדי כך צילם את החלק האחורי של הרכב הנפגע. תמונות אלו של רכבו של מר ירקוני ושל הרכב הנפגע צורפו וסומנו כ-ת/1. התרשמתי מעדותו של עד התובעת כי היתה עדות אמינה ומהימנה ולא ניכר היה כי לעד כל אינטרס בתאונה זו וכי מסר את הדברים כהווייתם.

4.הנתבע עצמו בחקירתו ידע לספר, כי ברכבו נהג מר ויס רפאל וכי זה מסר את פרטיו של מר ירקוני כמי שפגע ברכבו. יחד עם זאת, לא ידע הוא להסביר מדוע זה תוקן רכבו רק ביום 20/8/09, ארבעה חודשים לאחר התרחשות התאונה, ורק ציין כי היתה בעיה במספר שניתן לו.

5.לאור עדויות הצדדים מצאתי לקבל את גרסתו של עד התובעת כגרסה אמינה ומהימנה אשר עדיפה על גרסתו של הנתבע, אשר לא היה נוכח בתאונה עצמה ולא פגש מעולם בעד התובעת אלא שכטענתו קיבל את פרטיו מאחרים. בדיון קודם מיום 12/4/16 ביקש הנתבע לזמן לעדות את מר רפאל, אולם, הגם שבית המשפט אישר את זימונו במסירה אישית, זה לא פעל כנדרש ולא זימנו לעדות כפי בקשתו, ועניין זה עומד לחובתו משלא פעל כנדרש להציג עדות קבילה מטעמו. והרי עדותו שלו הינה עדות מפי השמיעה, שכן הנתבע לא נכח כשלעצמו בתאונה או במועד החלפת הפרטים במשמר השבעה ולא פגש בעד התובעת מעולם קודם לכן. אף הסברו הלקוני להכנסת הרכב למוסך לתיקון כ-4 חודשים לאחר מועד התאונה לא היה משכנע כלל ועיקר.

6.לאור האמור לעיל, מצאתי כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה ושכנעה כי הנתבע מסר לה פרטי תאונה שאינם תואמים את מקרה התאונה המדווח, שכן בעוד שהתאונה התרחשה ביום 8/4/09 בין רכב ביואיק של מר ירקוני לבין רכב דייהטסו שבו נהג מר רפאל, הרי שבפועל פנה הנתבע לקבלת תגמולי ביטוח בגין רכבו מסוג מאזדה 6, שלא היה מעורב באירוע התאונה המדווח לחברת הביטוח. הנתבע מצידו כשל מלעמוד בנטל הראיה להוכיח כי רכבו שלו נפגע בתאונה זו, ומשכך, מן הדין לקבל את התביעה.

7.לפיכך, הנני מורה לנתבע להשיב לתובעת סך של 8031 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. כן ישא הנתבע באגרת בית משפט בסך של 365 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1500 ₪ ובשכר העד מטעם התובעת, כפי שנפסק בגין כל שלושת הדיונים, בסך של 900 ₪.