תא"מ 26320-07-16 קרלינסקי ואח' נ' אבן צור ואח'

1.בפני תביעה לפיצוי כספי בסך של 22,983 ש"ח וזאת בגין הנזקים שנגרמו לרכבה של התובעת כתוצאה מהתאונה שאירעה ביום 30.10.15.

2.ביום 30.10.15 התנגשו הרכבים של התובעת והנתבע בכביש 3866 שהוא כביש הררי ומפותל באזור ירושלים. כתוצאה מתאונה זו נגרמו נזקים לשני הרכבים ולרכבה של התובעת נגרם נזק של אובדן מוחלט בסכום של 15,624 ש"ח (בקיזוז שווי שרידים). בנוסף לנזק זה, התובעת דורשת את החזר הוצאות השמאי, עלויות הגרירה של הרכב ושל השרידים וכן הוצאות משפט ועוגמת נפש בסכום של 5,000 ש"ח.

3.הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד ובו דרש פיצוי בסכום של 6,000 ש"ח בגין הנזק שנגרם לרכב אשר הושבת גם הוא, החזר הוצאות ששילם למומחה בסך של 3,510 ש"ח לשחזור תאונות דרכים ופיצוי בגין הוצאות ועוגמת נפש בסך של 5,000 ש"ח.

4.העידו בפני התובעת ובן זוגה שהיה עימה ברכב במועד התאונה וכן הנתבע, מכר שהיה בשעת התאונה ברכב סמוך והמומחה מר משה בניזרי. לאחר ששמעתי את כל העדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהימנותם ולאחר שבחנתי את החקירה הנגדית של המומחה, הרי שאני קובעת כי דין התביעה העיקרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות.

5.אפתח ואומר כי התרשמתי מהימנותם של התובעת ובן זוגה אשר תיארו את התאונה באופן קוהרנטי ועקבי הן במהלך הדיון בפני והן במשטרה. מנגד התרשמתי כי הנתבע אינו נהג מנוסה והוא לא הפגיע שליטה ברכב או בתנאי הכביש לאחר מזג אוויר גשום. שמעתי גם את עדותו של מר נתנאל לוי שלדבריו נסע במקרה ברכב שאחרי הנתבע ושהעיד על נסיבות קרות התאונה. גם מעדות זו לא התרשמתי בצורה חיובית וזאת הן מהטעם שהעד לא זכר פרטים מאוד מהותיים כגון מי נהג ברכב התובעת והן מהטעם שהתרשמתי שתנאי הכביש המתעגל והראות באותו יום לא אפשרו לעד לראות באופן מדויק את פרטי התאונה . גם מעיון בחוות הדעת של המומחה שהוגשה על ידי הנתבע, עולה כי התאונה התרחשה בתוך עקומה וספק בעיני איזו זוית ראייה היתה לרכב שמאחורי הנתבע.

יש לציין כי הנתבע לא הזמין לעדות את חבריו שהיו עימו ברכב ודבר זה נזקף לחובתו.

6.כאמור הנתבע הגיש חוות דעת של בוחן תנועה מטעמו ולאחר חקירה נגדית קצרה אני קובעת כי אין בידי לקבל את חוות דעתו. כפי שהתברר המומחה מטעם התובע לא היה ער לכך שהרכב של התובעת הסתובב במקום בעקבות התאונה ונפל על צידו לתעלה. המומחה סבר שהרכב גלש לתוך התעלה, אך שמר על אותו כיוון של כיוון הנסיעה כאשר בפועל התאונה אירעה באופן אחר לחלוטין. דבר זה לכשעצמו מערער את הניתוח של המומחה את נסיבות קרות התאונה ומעיד שחוות הדעת שלו לא התבססה על העובדות. בחקירה הנגדית גם אישר העד כי אין לו מספיק מידע כדי לקבוע איזה רכב סטה ממסלולו ובכך עירער הן את גרסת הנתבע והן את חוות דעת שלו עצמו.

7.על כן כאמור אני קובעת כי דין התביעה העיקרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות. מלבד רכיב התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש שנדחית, הרי שאני קובעת כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 17,983 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 13.7.16 ועד התשלום בפועל. בנוסף ישא הנתבע בשכ"ט ב"כ התובעת בסך של 4,500 ש"ח כולל מע"מ וכן בהוצאות משפט בגובה אגרת בית המשפט ששולמה.