לב נ' אלוש ואח'

תביעה כספית ע"ס 40,000 ₪ מכוח שטר חוב.

ראשיתה של התביעה בבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצל"פ - ומעת שהוגשה התנגדות זו עברה לשמיעה בבית משפט השלום.

עניינה של המחלוקת בחוב כספי שנוצר (כך לטענת התובעת) בקשר עם הסכם שכירות. נטען, כי הנתבעים דכאן חתמו על שטר החוב להבטחת חובות השוכרים. הנתבעים מצדם כופרים בחתימתם על שטר החוב. זוהי המחלוקת שבין הצדדים וזו הובאה להכרעתי.

א. תמצית טענות התובעת:

1. ביום 5 באוגוסט 2015, חתמו התובעת גב' דפנה לב ובעלה המנוח משה לב ז"ל (להלן: "המשכירים"), על הסכם שכירות בלתי מוגנת (להלן: "הסכם השכירות"; להלן: "ההסכם"), עם עמית וגלית רבנו (להלן: "השוכרים"), בקשר עם דירת מגורים בת 5 חדרים ברחוב משה קול 15 בתל אביב (להלן: "הדירה").

2. בסעיף 16.1 להסכם נקבע, כי במסגרת הביטחונות שמעמידים השוכרים למשכירים, יינתן: "שטר חוב, ללא תאריך, בצירוף חתימתם של 2 ערבים טובים שיאושרו על ידי המשכיר, על סך של 40,000 ₪ בנוסח המצורף להסכם זה...".

3. לטענת התובעת- בהתאם להוראות ההסכם המציאו השוכרים שטר חוב (על סך 40,000 ₪), כשהוא חתום על ידי הנתבעים. הנתבעים הינם הוריה של השוכרת, גב' גלית רבנו.

   שטר החוב הומצא ביחד עם הסכם השכירות, כשהוא חתום בחתימות הנחזות להיות חתימות הנתבעים, בצירוף צילום תעודות הזהות של הנתבע.

4. על פי הנטען, השוכרים לא קיימו אחר הוראות הסכם השכירות – הם לא פינו במועד את הנכס, והותירו אחריהם חובות רבים בסכום העולה על מאה אלף ש"ח.

5. לנוכח חובם של השוכרים שלא נפרע עד עתה, הגישה התובעת את שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, על מנת להיפרע מעושי השטר (הנתבעים) את הכספים המגיעים לה, עד לגובה סכום שטר החוב.

6. יוער כבר עתה, כי במסגרת בקשת הביצוע (שמהווה כתב תביעה) נטען, כי הנתבעים חתמו על שטר החוב (היינו הטענה הייתה חתימה ולא חתימה בהרשאה). אלא שבמסגרת בירור ההליך, נטען כי: "או שהם חתמו על שטר החוב, או שנתנו הרשאה לשוכרים לעשות כן" (היינו –עלתה טענה בדבר מתן הרשאה לחתימה).

   ב. תמצית טענות הנתבעים: