תא"מ 25965-05-13 "תיווך פרימיירה" ואח' נ' דמנסקי ואח'

העניין שבפני, תובענה כספית ע"ס 23,400 ₪, בנוגע לדמי תיווך בעסקת מקרקעין.

על פי המתואר בכתב התביעה, התובע, שהינו בעל רישיון לתיווך מקרקעין לפי חוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו 1996, התקשר עם הנתבעת 1 בחוזה למתן שירותי תיווך ביום 24.12.2012 בנוגע למספר נכסי מקרקעין, ובין היתר, בהקשר של דירה ברח' מקור ברוך 19 א' בקרית אתא.

על פי המפורט בסעיף 4 להסכם, "היה והנכס ימכר/ירכש/יושכר לגורם כלשהו שהנכס הוצג בפניו או שנודע לו על הנכס כתוצאה מפעילות נשלם לתיווך PrimEra מיד לאחר חתימת הסכם מחייב בנוגע לנכס, ו/או עם התחייבות לביצוע העסקה, המוקדם מביניהם, דמי תיווך בשיעור המפורט בסעיף 5 להלן".

על פי תנאי סעיף 5 להסכם התיווך, התחייבה הנתבעת 1 לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור 2% + מע"מ מהיקף ההתקשרות במקרה של רכישת הנכס. התובענה הופנתה מכח סעיף 4 להסכם גם כנגד בעלה של הנתבעת 1, הוא הנתבע 2, אשר רכש יחד עמה את הנכס הנ"ל.

ביום 9.1.2013 נרכשה הדירה אשר נכללה בשורה הראשונה לאותו הסכם, על ידי הנתבעים, במחיר של 1,000,000 ₪, ובהתאם הוגשה התובעה, על סך של 2% + מע"מ מאותו סכום. התובע טען כי הוא זה אשר הציג הדירה לראשונה לנתבעים, הוא בעל רישיון תיווך, ועמד בתנאי הוראות סעיף 9 לחוק המתווכים, והיה המתווך היעיל שהביא להתקשרות.

עוד הוסיף התובע וציין כי מיד לאחר שהוצגה הדירה לנתבעים, ניתקו עמו הנתבעים מגע ואף התחמקו מלשוחח עמו. בחלוף ימים ספורים, ההסכם הנ"ל נכרת, ואז פנה לנתבעים ודרש את שכרו, ונענה כי לא היה הגורם היעיל בהתקשרות שבין הנתבעים למוכרי הדירה, אלא הדירה הוצגה לנתבעים על ידי מתווך אחר – ובהיותו הגורם שאינו הגורם היעיל, דרישתו נדחתה.