תא"מ 25957-02-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' לביטוח ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שהוסבו לרכב התובעת, לפי הנטען, בתאונה בינו לבין רכב הנתבעים שהתרחשה בתאריך 17.2.2013.

הצדדים הסמיכו אותי לפסוק בתיק זה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

אני רואה לציין, כי אין מחלוקת על כך שרכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור. לפיכך, המחלוקת התמקדה בשאלת הנזק. התובעת מתבססת על חוות-דעת שמאי (אציין כי בדיקת השמאי נעשתה בסמוך לאחר התאונה), ומציינת כי בהתאם לפוליסה היא שילמה למבוטח סכום של 7,051 ₪. הנתבעים מצדם גורסים כי מדובר במכת "נשיקה", וכי לא הוכח הקשר בין הנזקים המצוינים בחוות-הדעת לבין התאונה. עוד אציין, כי במהלך הדיון התברר לראשונה כי בעת האירוע נהג ברכב התובעת נהג של מוסך, אשר נטל את הרכב ל"טסט". העד נשאל בין היתר אם נעשה רישום בעת שהרכב נלקח מבעליו, והשיב בחיוב, אם כי לא היה בידיו המסמך עצמו. לאחר הדיון – ולאחר שהצדדים סיכמו את טענותיהם והסכימו למתן פסק-דין לפי סעיף 79א – ביקשה התובעת לצרף את כרטיס העבודה. הנתבעים, מצדם, הודיעו על התנגדותם לכך. בלי להאריך בדברים אציין כי בשים לב לסוג ההליך ולשלב הדיוני שבו מדובר, אכן יש קושי בהגשת המסמך לבית המשפט, מה גם שאיני סבור כי המסמך נושא עמו משמעות ראייתית מכרעת.

לגופו של עניין, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, במוצגים ובתמונות שהוגשו לי ובעדויות הנהגים, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני קובע כי על הנתבעים, באמצעות הנתבעת 1, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

1.         סך של 5655 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה.

2.         סך של 1500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד.

4.         אגרת משפט כפי ששולמה.

5.         סך של 450 ₪ בגין שכר העד שנפסק בדיון.

אני פוטר מתשלום יתרת האגרה.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.