תא"מ 25837-07-14 בית ספר - תיכונים וגמנסיות בע"מ נ' איליא

לפניי התנגדות ובקשה להארכת המועד להגשתה.

לאחר שעיינתי בבקשות ושמעתי את חקירת המצהיר-המתנגד הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות ואבהיר –

ראשית נדמה כי שתי הבקשות שעל הפרק הן בקשות כלליות וסתמיות ואשר בחלקן אף מבוססות על עובדות שאין בהן ממש, לשון המעטה.

כך, למשל, חתם המבקש על התצהיר התומך בהתנגדות ביום 2/6/14 בפני בא כוחו, כעולה מעיון בתצהיר, והגיש בקשותיו רק ביום 9/7/14, בטענה כי איחר בהעברת האזהרה לידי בא כוחו בשל אבל בו היה שרוי במועד המצאת האזהרה לידיו. אם אמנם העביר את הבקשות לידי בא כוחו לכל המאוחר ביום 2/6/14, מדוע ולמה איחר בהגשת ההתנגדות עד יום 9/7/14? ומה הקשר בין היותו שרוי באבל במועד המצאת האזהרה לידיו לבין האיחור בהגשת ההתנגדות, אם כבר ביום 2/6/14 חתם על התצהיר התומך בהתנגדות?

ראוי לציין כי המבקש טען באופן כללי כי שהה באבל, אך לא טרח לציין מתי נפטר בן דודו, עליו השלום, מתי החל אבלו ומתי הסתיים, ובהתאמה, מתי העביר לשיטתו את האזהרה לבא כוחו, ובהתאמה – מדוע איחר בהגשת ההתנגדות (אותה – כך עולה מרישומי לשכת ההוצאה לפועל המתועדים בהחלטת הרשם – אמור היה להגיש עד יום 29/6/14).

גם ההתנגדות לגופה הוגשה באופן סתמי וכללי, כשהיא מכילה טענות שנחזות להיות שקריות. אין חולק כי השטר נשוא תיק זה ניתן על ידי הנתבע כחלק מתשלום תמורת קורס אליו נרשם אצל התובעת.

לטענת המבקש לאחר שיעור אחד בלבד ומשראה כי אווירת הלימודים בקורס אינה מאפשרת לימוד יעיל, כך טען הנתבע בהתנגדותו, ביקש לבטל את המשך השתתפותו בקורס. לטענתו שם, הובהר לו כי באפשרותו להקפיא את לימודיו, ובחלוף "תקופת ההקפאה" ביקש להאריך את הקפאת הלימודים אך סורב, ואף לא הותר לו להמשיך בלימודיו ולחדשם.

במהלך חקירתו הודה המבקש כי למעשה נכח בכ- 18 שיעורים, ולא ביקש לבטל השתתפותו מיד לאחר השיעור הראשון.

מעבר לעובדה כי שיקר הנתבע בתצהירו התומך בהתנגדות בנקודה זו, ראוי להבהיר כי מדובר בטענות הגנה שהן סתמיות וכלליות, כאשר המבקש לא טרח לציין עם מי שוחח בתום תקופת ההקפאה; מהו משך "תקופת ההקפאה"- ככינויה על ידו; מתי ביקש להאריך את ההקפאה ומתי ביקש לחדש לימודיו וסורב. הנתבע גם לא טרח לציין עם מי שוחח בנוגע לחידוש הלימודים, וממילא לא ברור מתי או מדוע בוטלו ההמחאות נשוא התיק, שמא בוטלו לפני השיחה הנטענת או לאחריה.

מעבר לכל אלו ראוי להבהיר כי מלבד ההוראות שבתקנון ההרשמה, עליו חתם הנתבע בעת הרשמתו אצל התובעת (מש/1 כאן), הרי שהוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) מדברות בעד עצמן ומלמדות כי אין לבטל עסקה לרכישת שירותים דוגמת השירותים הנזכרים כאן, בתוך פחות מ- 14 ימים ממועד תחילת קבלת השירות. על אחת כמה וכמה שאין התקנות מאפשרות ביטול כאמור ללא כל הצדקה בחלוף כחודש ממועד תחילת הלימודים –בהם נכח המבקש.