חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"מ 25783-08-13 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
25783-08-13
28.2.2016
בפני הרשם:
צחי אלמוג

- נגד -
התובעת:
1. איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
2. יואל לוין

הנתבעת:
כלל חברה לביטוח בע"מ
פסק דין

זוהי תביעה להשבת כספים ששילמה התובעת 1 למבוטח שלה (התובעת 2) בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע עקב אש שפרצה ברכב שהיה מבוטח על ידי הנתבעת ואשר חנה בסמוך לרכב התובעת. הנתבעת טענה להגנתה כי רכב המבוטח של הוצת על ידי עבריין לא ידוע בעת שחנה במקום מוסדר כדין ולכן מבוטח הנתבעת לא התרשל לא במעשה לא במחדל, ומכאן שאין הוא אחראי לנזקי השריפה ברכב התובע.

בין הצדדים אין מחלוקת כי האש עברה מרכב הנתבעת לרכב התובעת וכי התובע לא ראה את האירוע ועל כן ויתר ב"כ הנתבעת על עדותו.

במועד שמיעת הראיות העיד מר עומר שינאוי וסיפר את גרסתו, ולפיה הוא בעל הרכב והיה מבוטח ק בביטוח צד ג'. לדבריו, הייתה שריפה והוא ישן, השכן מלמעלה דפק על הדלת, ואמר לו שהרכב שלו עולה באש. התקשרו למכבי אש, עד שהגיע מכבי האש, יותר מעשר דקות, נשרף הרכב כליל הוא עובד 12 שעות, ואין לו סכסוכים עם אנשים שישרפו לו את הרכב. להערכתו היתה השריפה בשעה 2-3 בלילה והוא מסיים עבודה ב-12:00 בלילה. לאחר העבודה סגר את הרכב ועלה לביתו. הוא טען כי כל האנשים מכירים אותו וכי הוא חבר של כולם, ואם היה יודע שישרפו לו את הרכב, היה עושה ביטוח מקיף.

פרט לעדותו הוצגו לבית המשפט המסמכים הבאים:

דו"ח אירוע של מכבי האש מיום 8.8.11.

עדות מיום 8.8.11 שמסר במשטרה מר שי משה, המשתמש ברכבו של התובע (נשוי לביתו של התובע).

עדותו של מר שינאוי במשטרה מאותו היום, 8.8.11.

המסגרת המשפטית

סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מעביר למחזיק הנכס שממנו יצאה האש את נטל ההוכחה להראות שלא התרשל בקשר למקור האש או התפשטותה. המחזיק יוכל לעמוד בנטל שהוטל עליו רק אם יראה כי נקט אמצעי זהירות כאלה עד שאין להניח כי האש פרצה מחמת התרשלותו, תהיה סיבת האש אשר תהיה. אם כי די במימצא שלילי, שאין מדובר בהצתה, כדי להפעיל את חזקת ההתרשלות שבסעיף 39 לפקודה, אין בקיום מימצא חיובי שלפיו האש היא תולדה של הצתה, כדי ללמד בהכרח על אי-הפעלת חזקת ההתרשלות שבסעיף 39 (ראו: ע"א 4473/93 יער זאב בע"מ נ' הסנה - חברה ישראלית לביטוח בע"מ (1996) - פורסם בנבו).

אם מוכח כי לא היתה הצתה בזדון, הרי שעל בעל הנכס להוכיח כי לא התרשל. ביסוד עוולת הרשלנות נמצאת חובת המזיק כאדם סביר לצפות סיכונים או נזק לשכנו ולנקוט אמצעים סבירים למניעתו. מקום שהמזיק לא היה יכול לצפות סיכונים או נזק כאלה, אין מקום להטיל עליו אחריות בגין התממשותם, אפילו אם נתוני השטח סייעו בפועל לגרם הנזק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>