תא"מ 25709-09-13 פחימה נ' מטר

כתב התביעה בתיק שלפני עניינו טענותיו של התובע כי הנתבע מסרב ליתן לו את הסכמתו לקבלת היתר בניה בקשר לנכס בו לשניהם זכויות, וזאת אלא אם יסכים התובע להכשיר מעשיו של הנתבע ברכוש המשותף בבניין. לטענת התובע, גרם לו הנתבע נזקים שפורטו בחוות דעת שצורפה לכתב התביעה, וכן הוציא את דיבתו רעה וגרם לו לעגמת נפש.

הנתבע, מנגד, טוען כי ראשיתה של תביעה זו בנקמנותו של התובע לאחר שבקשתו לקבלת היתר בניה נדחתה כחוק, וכי דווקא התובע הוא זה העושה שימוש שלא כדין ברכוש המשותף שבבניין. הנתבע אף מאשר כי כינה את התובע בשם "עבריין", אך טוען שהדברים הוצאו מהקשרם וכי אין לראות בהם, בנסיבות האירוע, משום לשון הרע.

הצדדים בתיק אזרחי זה הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שקול דעתו, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

הובהר לצדדים כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה, לדחות את כולה או לקבלה לשיעורין, הכל לפי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וללא נימוקים.

הצדדים הסכימו לכל הנ"ל.

עיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט. כמו כן, הגישו הצדדים סיכומים בכתב, על פי בקשתם, ולאחר מכן הגיש הנתבע בקשה לצירוף מסמכים – בקשה לה התנגד התובע ואשר הנתבע נמנע מלהשיב לתגובה.

על סמך כל החומר שבפני, ולאחר שהבאתי בחשבון את טענות הצדדים ושקלתי הדברים אלו מול אלו, אני פוסק בזה כי הנתבע יתשלם לתובע, לסילוק מלא וסופי של התביעה, סכום כולל של 10,000 ₪, וכן יסלק ידו מרכושו הפרטי של התובע. הצדדים יפעלו על פי הוראות הדין באשר לשימוש ברכוש המשותף.

כאמור, פסק הדין ניתן ללא נימוקים. כך הסכימו הצדדים מראש, וזוהי גם הדרך הנכונה בפסיקה על פי סעיף 79א' לחוק הנ"ל, הן על מנת שפסק הדין יהיה סופי ויסיים הסכסוך בין הצדדים, הן על מנת לקצר את זמן מתן פסק הדין והן על מנת לחסוך בהוצאות גבוהות.

למען הסר ספק אוסיף עוד, כי הואיל ופסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א' כאמור, הרי שאין בו משום קביעת ממצאים ולא קביעות בעניין מהימנות. זהו עוד אחד מהיתרונות שישנם למתן פסק דין זה.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת ביניהם בדרך זו.