תא"מ 2561-04-16 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בן ארצי

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 16.10.2014 במרכז ראשון לציון (המיקום המדויק הפך לאחת הסוגיות המרכזיות במחלוקת, ויכול ודי בו כדי להכריע את הכף, כפי שנראה). התובעות טוען לנזקים בסך כולל של 2,509 ₪, מתוכו סך של 1,043 ₪ הפסדי התובעת 2, שהיא המבוטחת, וסך של 1,466 ₪ כתביעת שיבוב של התובעת 1, שהיא המבטחת של התובעת 2.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים, אך גם, כפי שנראה, במיקומה.

3. התובעת 2 טוענת, כי התאונה ארעה שעה שיצא הנתבע אחורנית ממקום חניה לצד הדרך, ופגע ברכבה שעבר ברחוב. הנתבע טוען, כי התאונה ארעה שעה שהיה בדרכו אל תוך החניה שבצד הדרך, בעוד התובעת 2 עוברת ברכבה מאחוריו, אך צמודה מדי, ופוגעת ברכבו.

4.על פי טופס ההודעה (שנכתב, צויר ונחתם ע"י התובעת 2), ובעקבותיו על פי כתב התביעה, ארעה התאונה ברח' תרמ"ב בראשון לציון, רח' חד סטרי, שכיוון הנסיעה בו (בקטע הרלבנטי) ממערב למזרח, לכיוון רח' מוהליבר, ואופן חניית הנתבע היה בניצב לכביש.

5.מאידך, בעדותה בבית המשפט טענה התובעת 2, לאחר שעיינה בתמונות רחוב תרמ"ב, כי התאונה ארעה ברח' עין הקורא, שהוא רחוב מקביל, אף הוא חד סטרי, שכיוון הנסיעה בו ממזרח למערב, מכיוון רח' מוהליבר, ועוד טענה, כי אופן חניית הנתבע היה באלכסון לכביש (כפי שאכן חונות מכוניות לאורך רח' עין הקורא).

6.לעומתה, הנתבע אכן דבק בטענה, כי התאונה ארעה ברח' תרמ"ב, אלא שלדבריו אופן החנייה שלו היה במקביל לכביש, ולא בניצב לו. הנתבע 2 אף זיהה את מקום החניה המסוים, שהוא חניה המיועדת לשימוש נכים (אם כי יוער, כי חניית נכים, אלכסונית, קיימת גם ברח' עין הקורא, במקום בו זיהתה התובעת 2 את מקום התאונה).

7.מספר לא קטן של אותות אמת הביאוני לסבור, שגרסת התובעת 2, כפי שנאמרה בבית המשפט, היא הגרסה המשקפת נכונה את אשר ארע, ובהן אזכיר, בקצרה, את האופן הכן בו תיארה את כיוון נסיעתה (מחוג יוגה שברח' מוהליבר לבית בני משפחתה); את האופן הטבעי בו הגיבה לתמונות רח' תרמ"ב על מסך המחשב, וכיוונה את בית המשפט לעבור לתמונת רחוב המקביל (הכוונה שלא מצאה את ביטויה בפרוטוקול הדיון); ואת מבוכתה הניכרת נוכח המצויר והכתוב בגרסתה הראשונית. מנגד, מצאתי את גרסת הנתבע מבולבלת מעט ומהוססת מדי (אם כי יש לקחת בחשבון גם את גילו המתקדם).

8.לפיכך, אילו במהימנות עדויות בלבד עסקינן, נראה כי היה מקום לאמץ את עדות התובעת 2, ולקבל את התביעה.

9.אלא, שכפי שכבר צוין, כתבי הטענות מספרים סיפור אחר, ואלה הם היוצרים את חזית המחלוקת. אין זה מתקבל על הדעת, שתביעה תתקבל שעה שהגרסה המבססת אותה, לכאורה, עומדת בניגוד מובהק לכמה כמה מהרכיבים המרכזיים של תיאור העובדות שבכתב הטענות.