שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' עזב ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 28.7.2013 בכביש 65. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 14,479 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הנזקים: בעוד נהג התובעת טוען שהנזקים, שבגינם שיפתה התובעת את מבוטחתה (מעסיקת הנהג), נגרמו בתאונה המדוברת, טוען הנתבע 1 שהתאונה המדוברת לא גרמה לנזק כלשהו.

3. נהג התובעת העיד, כי צילם את הנזקים ברכב מייד לאחר התאונה, אולם הטלפון בו היו התמונות כבר אינו ברשותו; כי את הרכב הכניס לבדיקת שמאי רק כ-3 חודשים לאחר התאונה, לאור עומס עבודה והצורך ברכב המסוים עד שבחג הסוכות התפנה רכב מקביל אצל עובד אחר של החברה; אולם, כי דיווח למעסיקתו על התאונה מייד לאחר התרחשותה; וכי לא היה אדם נוסף ברכבו בעת התאונה, אולם ברכב הנתבעים היו נוסעים.

4.הנתבע 1 העיד, כי שני הנהגים נוכחו לדעת כי לא נגרמו נזקים, ולפיכך לא טרח איש מהם לצלם את הנזקים; כי מאותה סיבה גם לא טרח לדווח לחברת הביטוח שלו עד שהתקבלה דרישת התשלום מהתובעת; כי אמנם ברכבו היו עובדים שלו, שאת זהותם לא זכר (למעט אחד מהם), אולם הניתנים לשחזור; וכי גם ברכב התובעת היו נוסעים.

5.לא העידו עדים נוספים, ולא הוגשו ראיות נוספות. כפי שכבר נכתב – דו"ח השמאי שצורף להוכחת הנזקים נערך כשלושה חודשים לאחר התאונה.

6.לאחר ששמעתי את העדויות הצדדים, ובחנתי את חומר הראיות – ובעיקר הראיות שלא הוגשו – לא אוכל להעדיף את גרסת נהג התובעת. בנסיבות המתוארות, ולצורך הדיון, אני מוכן לקבל שרק ברכב הנתבעים היו נוסעים, וכי העדרם של אלה פועל לחובת הנתבעים; אולם, העדרה של ראיה מוחצת, שאמורה היתה להיות בהישג ידה של התובעת ומבוטחתה – לאמור: דיווח בזמן אמת של התאונה, כולל תיאור הנזקים, כפי שלכאורה דיווח נהג התובעת למעסיקתו (או, אם הדיווח היה בעל-פה, תרשומת מהזמן הרלבנטי; או, לכל הפחות, עדות של קצין רכב או עובד מקביל אחר, שיאשר שאכן היה דיווח כזה בזמן אמת) – העדרה של זו פועל, לטעמי, באופן מובהק יותר לחובת התובעת וגרסתה.

7.יש להדגיש, כי חלוף הזמן מהפגיעה ועד לבדיקת השמאי קרוב כשלעצמו לנתק את הקשר הסיבתי בין הארוע לבין הנזק הנטען, במיוחד לאור הסבירות שבמהלך 3 החודשים האמורים חנה רכב התובעת מספיק פעמים במקומות בהם יכול היה להיפגע (שלא לומר: לאור הסבירות המסוימת שלא אמת העיד נהג התובעת כשטען שלא היתה תאונה נוספת הוא יודע עליה).

8.הוסף לכך את האפשרות הסבירה-בהחלט, שגם ברכב התובעת היו נוסעים, כטענת הנתבע 1, ונמצאת מאיין את התמיהה המסוימת העולה מהגיונו של הנתבע 1, לפיו לא טרח לצלם את רכב התובעת, מאחר שלא היו נזקים, זאת למרות שהתבקש למסור פרטיו. הדעת נותנת, כי אם התבקש למסור פרטיו, גם אם ההסבר היה כי מדובר ברכב חברה, היה מוודא לצלם את אחוריו הנקיים של רכב התובעת. ברם, כאמור, תמיהה זו אינה גוברת על הקושי המלווה את גרסת התובעת.

9.לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד בסך של 1,709 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.