תא"מ 25565-09-14 ספדי נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

1.בפני תביעה כספית בסך 33,651 ש"ח לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעת, כתוצאה מתאונה שארעה, לטענת התובעת, ביום 26.5.14, עת נהג ברכבה מדגם "מרצדס" מ.ר 91-079-69 מר רואד אברהים (להלן:"הנהג"),בכביש מכיוון חד נס לבית המכס. ע"פ הנטען בתביעה,במהלך הנסיעה, הבחין הנהג במספר בורות בכביש. מכיוון שבנתיב הנגדי חלפו רכבים לא הצליח הנהג לעקוף את הבורות,נאלץ לעלות עליהם ומיד חש בזעזוע ורעידה ברכב. הנהג עצר בצד ובדק את מהות התקלה והבחין כי שני גלגלים הימניים של הרכבים נשברו ואף נגרם נזק לצמיגי הרכב וזאת עקב הבורות אשר בכביש (להלן:"התאונה")

התובעת טענה כי כתוצאה מן התאונה הרכב והושבת משך 5 ימים ועתרה לפיצוי בגין נזקים על פי חוות דעת שמאי (28,700 ₪), עגמת נפש- 3,000 ₪ אבדן ימי עבודה (חמישה במכפלת 500 ₪ ליום) החזר עלות חוות דעת שמאי- 1,451 ₪.

2.הנתבעת לא חלקה על כך שמדובר בכביש בתחום אחריותה אולם, טענה כי התובעת לא מסרה תיאור מדויק של מיקום התאונה וכי בכביש זה לא דווח במועדים הרלוונטיים על מפגעים. הנתבעת הכחישה את הנזקים הנטענים והכחישה את אחריותה לתאונה.

הנתבעת הכחישה קיומו של הכלל "הדבר מדבר בעדו", בנסיבות.

הנתבעת פרטה כי היא פועלת תחת אילוצים תקציביים וסדרי עדיפויות. הנתבעת הדגישה כי היא פועלת לאיתור וסילוק מפגעים מהכבישים שתחת אחריותה וצרפה בעניין דוחות סיור ליום התאונה ולימים הסמוכים אליו המצביעים על ביצוע סיורים לאיתור מפגעים, בכבישי רמת הגולן לרבות בכביש דנן. לחילופין טענה הנתבעת לרשלנות תורמת של התובעת.

דיון

3.לאחר שעיינתי במסמכים המונחים בפני ,התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדויות ושקלתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד .

שוכנעתי כי אכן קמה לנתבעת אחריות בנסיבות בגין המפגע שהוכח כי היה קיים בכביש וגרם לתאונה ,אם כי לא שוכנעתי כי כתוצאה מהתאונה נגרמו כל הנזקים הנתבעים.

ראשית אציין כי למרות שהתובעת לא פרטה בסעיף נפרד בכתב התביעה את רכיבי הרשלנות של הנתבעת,הרי בניגוד למקרה אחר (תא"מ 15188-09-14 אבו ג'בל נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ),בו קבעתי לאחרונה כי די בכך להביא לדחיית התביעה,הרי שבמקרה זה עצם נסיבות התאונה המתוארות בתביעה בצירוף התייחסות הנתבעת יש בהן כדי לאפשר דיון בעילת הרשלנות.

אמנם ב ע"א 16837-03-14 עירית עפולה נ. אמיתי ובניו עפולה סוכנויות בע"מ נקבע כי על התובע לציין במפורש ובפירוט מדוע חלה על הנתבע חובת זהירות מושגית כלפיו, מהי חובת הזהירות הקונקרטית שחלה עליו, ובמה הפר הנתבע את חובותיו אלו. יחד עם זאת במקרה דנן, בניגוד לתביעה האחרת בה הכרעתי, אין המדובר בטענה לכביש צר ,ללא קו הפרדה וכיוב' -טענות שאין בהן, כשלעצמן, להצביע על רשלנות ולכן היה על התובע שם לפרט את מהות הפרת חובת הזהירות הקונקרטית. בתביעה דנן נטען במפורש כי בכביש היו בורות, אשר בעת שהנהג עלה עליהם גרמו לנזקים. ברי כי בורות לא אמורים להימצא בכביש ובעצם הימצאות בורות בכביש שתחת אחריות הנתבעת, יש כדי להצביע על טענה לרשלנות.