תא"מ 25484-09-14 ניסים ראשים "ניר" בע"מ נ' פ.ו.ל.ג.ת. חטיבת כביסה - מפעל אירפורט סיטי בע"מ

לפני תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר ע"ס 26,017 ₪.

התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת באספקת חלקי חילוף לרכבים, ואילו הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בתחום הכביסה.

טענות הצדדים:

1.לטענת התובעת, הנתבעת הזמינה ממנה חלקי חילוף לביצוע תיקונים בשלושה רכבים שבבעלות הנתבעת במוסך "סלווה וודים בע"מ" (להלן: "המוסך" או "סלווה") בתקופה שבין 08/13-11/13, אך לא שילמה תמורתם.

2.הנתבעת טענה כי נתגלה לה שהמוסך חייב אותה חיובי יתר בגין תיקונים שלא בוצעו בפועל ברכביה. היה על התובעת לספק חלקי חילוף רק בכפוף לאישור בכתב מאת הנתבעת. הנתבעת שילמה את חובה בגין חלפים אותם הזמינה מאת התובעת. בנוסף טענה הנתבעת כי החשבוניות שצורפו ע"י התובעת לכתב התביעה לא נתקבלו אצל הנתבעת בסמוך למועד הוצאתן.

3.מאחר שמדובר בתביעה המתבררת, כאמור, בסדר דין מהיר, היה על הצדדים להגיש תצהירי העדות הראשית מטעמם בו - זמנית. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם מר ניר וקנין (להלן: "ניר"). הנתבעת לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה במועד, ובדיון מיום 24/11/15, ניתנה לנתבעת אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה עד ליום 08/12/15. על אף זאת, הנתבעת לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ובמועד שנקבע לשמיעת ההוכחות נחקר המצהיר מטעם התובעת בלבד.

4.ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי המצהירה מטעם הנתבעת, שנתנה תצהיר בתמיכה לכתב ההגנה, לא התייצבה לדיון וממילא הצהירה כי העובדות המצוינות בכתב ההגנה לא ידועות לה מידיעה אישית שכן הן קודמות למועד בו רכשה את מניות הנתבעת. יש לקבל את גרסת התובעת, בהתאם לעדותו של ניר, כי סיפקה לנתבעת את המוצרים המפורטים בנספחים שצורפו לכתב התביעה וכי קיבלה אישור טלפונית מנציגי הנתבעת בטרם סיפקה החלפים. התובעת אף הציגה אסמכתאות מטעם המוסך לביצוע העבודות ברכבים ובאמצעות החלפים שסופקו ע"י התובעת. הנתבעת נמנעה מלהביא עדים רלבנטיים מטעמה אשר עדיין עובדים אצלה. כך, למשל, נציג הנתבעת, מר דן, אשר סיכם את פרטי ההסדר עם ניר או הגב' עינב מטעם הנתבעת שנתנה אישור טלפוני לאספקת החלפים. אין זה מתפקידה של התובעת לזמן לעדות את עובדי הנתבעת.

5.ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כי בעלת המניות בנתבעת רכשה אותן בסוף חודש 11/13 ומשכך השתלשלות העניינים נשוא התביעה איננה בידיעתה האישית. על התובעת הנטל להוכיח תביעתה. התובעת לא הוכיחה כי סיפקה בפועל את החלפים, לא צרפה תעודות משלוח ולא הציגה אסמכתאות כי הגורמים עימם באה בדברים אצל הנתבעת אכן מוסמכים היו לחייבה. התובעת היתה יכולה לזמן את עובדת הנתבעת, שלטענתה אישרה את הזמנת החלפים, כמו גם את דן או את סלווה מטעם המוסך. האסמכתאות שצורפו לתביעה הופקו כולן ע"י התובעת עצמה והתובעת לא הציגה תעודת משלוח חתומה להעיד על קבלת החלפים בפועל. אין אסמכתא לזהות הגורם המאשר את אספקת החלפים והתובעת לא עמדה בנטל להוכחת תביעתה.

דיון:

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בעדות ניר, המצהיר מטעם התובעת, ובחקירתו בפני, כמו גם בסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה, ולהלן נימוקי:

א.ניר הצהיר כי הגב' עינב, עובדת הנתבעת, הנשואה לעובד התובעת, הפנתה את דן, שהציג עצמו כמנהל הנתבעת, אל התובעת. דן פנה לניר בחודש 08/13 וביקש המלצה על מוסך אמין שיטפל ברכבי הנתבעת. ניר הציע לדן כי החלפים לרכבים יסופקו ע"י התובעת ואילו התיקון יבוצע ע"י המוסך. תמורת החלפים תשולם בתנאי "שוטף + 90 יום". דן ביקר במוסך יחד עם עינב, מצאו לשביעות רצונו וסוכם כי החלפים יסופקו ע"י התובעת רק לאחר אישור טלפוני שלו או של עינב. במתכונת זו תוקנו שלושה רכבים של הנתבעת בין החודשים 08/13 – 11/13, כשלפני אספקת החלפים התובעת קיבלה אישור טלפוני מדן או מעינב, כמוסכם. ניר הצהיר כי דן פנה אליו מספר פעמים כדי שיחווה דעתו האם אכן יש צורך בהחלפת חלק אותו המוסך הציע להחליף, ניר הציג בפניו מספר חלופות לעלויות החלפים, כשדן ביקש את החלפים הטובים והיקרים. לעיתים דן ניגש אישית למוסך לראות את החלק הפגום והזמין את החלפים בעצמו כשהוא שוהה במוסך.

ניר הצהיר כי, משפנה לדן או לעינב בבקשה לתשלום החוב, נתבקש להתאזר בסבלנות, כשבמועד מסוים נפגש ניר עם דן, אשר הציע לשלם לתובעת סך 19,000 ₪ בלבד בגין החוב.

ב.ניר נחקר בפני בחקירה נגדית וגרסתו האמורה עמדה על כנה גם לאחר החקירה. ניר עמד על גרסתו בדבר נסיבות היכרותו את דן, בדבר תוכן הסיכום ביניהם, בדבר התנהלות הצדדים לביצוע המוסכם, קבלת אישור טלפוני בטרם אספקת חלקי החילוף ואספקת החלפים בפועל.

ג.בכל הכבוד, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי היה על התובעת דווקא לזמן לעדות מטעמה את דן או עינב. הנתבעת איננה חולקת על כך כי מדובר בנציגיה ובעובדיה שלה. ניר ציין מפורשות בתצהירו את אותם נציגים מטעם הנתבעת שהיו מעורים בכריתת ההסכם עם התובעת ובאופן ביצועו בפועל. מדובר בעובדים שהם בשליטת הנתבעת ואך צפוי היה , בייחוד כשעל הצדדים להגיש תצהיריהם בו זמנית, כי הנתבעת תגיש תצהיר עדות ראשית מטעמם, ולכל הפחות, מטעם אחד מהם. אך הנתבעת לא עשתה כן.

ד.זאת ועוד, הנתבעת אישרה בכתב הגנתה כי אכן תיקנה חלק מרכביה במוסך, עד אשר גילתה חיובי יתר. הנתבעת טענה טענה זו באופן כללי בכתב הגנתה וללא כל פירוט. הנתבעת אף לא צרפה כל מסמך לכתב הגנתה או לרשימת מסמכיה על מנת להראות ולהוכיח כי אכן מסרה אישור בכתב לאספקת חלפים ספציפיים ובגין תיקונים ספציפיים וכי שילמה בפועל את מלוא תמורתם. הנתבעת לא טענה אלא טענות כלליות ובעלמא, כשאלה מאומתות בתצהיר מנהלת הנתבעת, הערוך על דרך ההפניה, בו מצוין מפורשות כי האמור נכון למיטב ידיעתה ואמונתה (בהבדל מידיעתה האישית) בהתאם להסברים שקיבלה מעובדי החברה בזמנים הרלבנטיים. אם כן, הנתבעת יודעת מי הם עובדיה אשר ביססו הטענות המפורטות בכתב הגנתה, אך נמנעה מהבאתם לעדות מטעמה. הנתבעת לא נתנה לכך הסבר המניח את הדעת, ומכאן ניתן להסיק כי אילו הובאו אותן עדויות היה בהן כדי לפעול לחובת הנתבעת (ראה ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, ע"א 795/99 פרנסואה ואח' נ' פוזיס).

ה.ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כאילו היה על ניר לפעול לקבלת אסמכתאות מהחברה המעידות כי דן היה מוסמך להתחייב בשם החברה כלפי התובעת. טענה זו כלל לא נטענה בכתב ההגנה והנתבעת לא העלתה כל טענה להעדר הרשאה. להיפך, הנתבעת אישרה את המוסכם בין הצדדים, אלא שטענה כי היה על התובעת לספק החלפים רק לאחר קבלת אישור בכתב, טענה, שכאמור, לא נתמכה בכל ראיה מטעם הנתבעת.

ו.באשר לטענת הנתבעת כי התביעה נסמכת אך על מסמכים שהופקו ע"י התובעת –