קומפוסט הגליל ואח' נ' גולן בע"מ

1.בהתאם לתקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יהיה פסק הדין שלהלן מנומק בתמציתיות.

2.לטענת התובעות בכתב התביעה, תובעת 1 (להלן: "קומפוסט הגליל") סיפקה לנתבעת, בשנים 2012, 2013, זבל רפתות ולולים, למתקן הנתבעת לטיפול בזבל רפתות ולולים במיצר ברמת הגולן (להלן: "האתר"), שבגינם נותרה הנתבעת חייבת סך של 46,051 ₪, ותובעת 2 (להלן: "קומפוסט הגולן") סיפקה לנתבעת שירותי שופל, ניקוי והעברת פסולת באתר ורכשה מהנתבעת את הזבל היוצא מהאתר, בשנים 2012, 2013, שבגינם נותרה לנתבעת יתרת חוב כלפיה בסך של 20,708 ₪. התובעות עותרות מבית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם את סכום החוב בסך של 66,759 ₪.

3.לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, הצדדים התקשרו בהסכם בשנים 2012, 2013, לפיו קומפוסט הגליל תוביל פרש (זבל רפתות ולולים) (מעתה להלן: "זבל רפתות") לאתר וביצעה מעת לעת עבודות קבלניות ורכשה חומרי דישון לחקלאות מהנתבעת. לטענת הנתבעת, בדיקת דרישות התשלום של קומפוסט הגליל, העלתה פערי משקל, טעויות חשבונאיות, דיווח ושגוי וכדומה, בדיקה שיצרה הפרשי תשלום, על דעת והסכמת קומפוסט הגליל. עוד טענה הנתבעת כי בין הצדדים נקבע מנגנון קיזוז בשל רכישת קומפוסט על ידי התובעות מהנתבעת. לטענת הנתבעת, היא מילאה את כל התחייבויותיה כלפי התובעות.

4.הצדדים הגישו את הראיות מטעמם במסגרת תצהירי עדות ראשית. התובעות הגישו תצהיר של מר סמיר פראג' מנהל התובעות (להלן: "סמיר") ושל מר טל לוי עובד בקומפוסט גולן. מצד הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר יוסי לוי אחד ממנהלי הנתבעת. כל המצהירים נחקרו בחקירה נגדית והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

5.תמצית סיכומי התובעת: בין הצדדים התקיימה התקשרות שהתבססה בעיקר על הסכמים בעל פה, בין השנים 2010-2015, כאשר התביעה מתייחסת לשירותים שסיפקו התובעות לנתבעת בשנים 2012-2013.

בתקופת התביעה, סיפקה קומפוסט הגליל לנתבעת זבל רפתות מרפת מושב יונתן וקיבלה בתמורה סך 650 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל משאית וסך של 700 ₪ כולל מע"מ, עבור אספקת זבל רפתות ממושב קשת. התמורה היא עבור ההובלה בלבד וההפרש נובע בשל המרחק בין הרפתות, ולא עבור חומר ההובלה. לטענת התובעות, משקל חומר ההובלה אינו מעניינה של קומפוסט הגליל והוא נוגע להתקשרות של הנתבעת עם בעלי הרפתות. לטענת התובעות, לא הייתה כל כוונה לקבוע כמות של חומר הובלה למשקל מסוים של 38 טון והשקילה של המשאית בכניסה למתקן נעשתה לצרכי הנתבעת בלבד. בתמיכה לטענתה שמדובר במחיר הובלה בלבד, מפנות התובעות לסיכום מיום 21/6/12. משכך, לטענת התובעות, קיזוז בשל הפרשי משקל, בסך של 6,120 ₪, נעשה שלא כדין ובניגוד למוסכם, טענה שהובאה לידי התובעות רק בכתב ההגנה והנתבעת נותרה בעלת חוב לקומפוסט הגליל בסך של 44,349 ₪.

לטענת התובעות, הנתבעת התחייבה לספק להן, בתקופת החורף, זבל מהאתר, ללא תמורה. על כן, לטענת התובעות, קיזוז בסך של 38,434.5, מכפלת 219 מכולות בחודשים ינואר עד מרץ 2013 בסך של 75 ₪ בתוספת מע"מ, אינו קיזוז כדין.

בנוגע לאספקת זבל בחודשי קיץ 2013 מהנתבעת לתובעות, מאשרות התובעות כי קומפוסט הגולן מחויבת לשלם סך של 75 ₪ בתוספת מע"מ לכל משאית פול על פי סיכום מיום 21/6/12, ברם, לטענת התובעות, סיכום מאוחר יותר מיום 28/3/13, מאפשר לקומפוסט הגולן לעבוד באתר באופן בלעדי בין 18/3/13 לבין 31/10/13 ומחייב את הנתבעת לשלם לקומפוסט הגולן סך של 160 ₪ בתוספת מע"מ לכל משאית פול (שתי מכולות) שתוציא מהאתר. על פי גרסת קומפוסט הגולן, נותרה הנתבעת חייבת לה סך של 12,542.4 ₪ (מכפלה של 67 משאיות פול בסך של 160 ₪ בתוספת מע"מ), כאשר התובעות מעמידות סכום זה לאחר בדיקה על סך 6,956 ₪. משכך, לטענת התובעות, הקיזוז שבוצע על ידי הנתבעת בשל אספקת זבל בתקופת קיץ 2013 בסך של 11,758.5 ₪, אינו כדין.

התובעות מעמידות את סכום התביעה, לאחר בדיקה, על סך 51,305 ₪.