תא"מ 25474-09-15 קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ ואח' נ' אלגלי ואח'

2.התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1 כאשר בעוד שרכב התובעת נסע בנתיבו הגיח לפתע רכב הנתבעים מנתיבו הנגדי תוך שהוא סוטה לעבר נתיב נסיעתו של רכב התובעת ופגע בו. לטענת התובעת, בגין התאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים כפי המפורט בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה.

מנגד, מכחישים הנתבעים את נסיבות התאונה, כאשר לטענתם, רכב התובעת לא ציית לתמרור עצור, שהוצב בכיוון נסיעתו, פנה שמאלה לצומת בלתי פנוי והתנגש ברכב הנתבעים. כמו כן, חולקים הנתבעים על היקף נזק שנקבע בכתב התביעה.

הנתבעת 2 הגישה תביעה שכנגד כנגד התובעת העיקרית, בגין תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה בגין נזקי רכב הנתבעים.

התובעת הגישה כתב הגנה שכנגד בו היא חוזרת על טענותיה כאמור בתביעה העיקרית. כמו כן, חולק הנתבעת שכנגד על היקף הנזק שנגרם לרכב התובעת שכנגד.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות קרות התאונה ובשאלת הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה דיווחים שמסרו הנהגים או מי מטעמם על התאונה (ת/1 ו- נ/1) ותמונות מזירת התאונה (ת/2) ועמודים מתוך דוח חקירה שנערך מטעמה של הנתבעת 2 והתובעת שכנגד (נ/2). כמו כן, העידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל חלקית.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים המובאים להלן: