תא"מ 25397-10-14 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' ביקנוב

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 21.12.14 כנגד המבקש בהעדר הגנה, לפיו קיבלתי את התביעה שהגישה המשיבה נגדו וחייבתי אותו לשלם לה סך של 23,370 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

במסגרת בקשה זו אשר הוגשה ביום 5.1.15 על ידי אמו של המבקש, טוענת האחרונה כי בנה שוהה בחו"ל מחודש יולי האחרון ולכן לא היה באפשרותו להגיב לתביעה. לדברי האם, דברי הדואר עבור בנה נאספים על ידה.

המשיבה מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין, הן מאחר והיא לא נתמכת בתצהיר כנדרש, והן מאחר שאמו של המבקש הודתה שקיבלה את כתב התביעה. זאת ועוד, נטען כי לא פורטו בבקשה סיכויי ההגנה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הנני סבור כי דין הבקשה להידחות, זאת מכמה טעמים;

ראשית, פסק הדין ניתן לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה מטעמו.

שנית, פסק הדין ניתן כדין לאחר שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר כתב הגנה אליה צורף אישור מסירה הנחזה להיות אישור מסירה כדין, לפיו נמסר כתב התביעה לידי אמו של המבקש. אין בבקשה כל התייחסות לאישור מסירה זה, אף לא נטען כי כתב התביעה לא נמסר כדין. אומנם, נטען כי הסיבה שבגינה לא הגיש כתב הגנה נעוצה בכך שהמבקש שוהה בחו"ל אולם טענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי.

זאת ועוד, אין כל התייחסות במסגרת הבקשה לסיכויי ההגנה שיש למבקש מפני התביעה.

שלישית, לבקשה צורף תצהיר בגצ"י שאינו מפורט, זאת בניגוד לתקנות המורות על הגשת תצהיר מפורט המכיל עובדות הידועות למצהיר מידיעתו האישית, כאשר די בטעם זה כדי להביא לדחיית הבקשה.