תא"מ 25367-06-15 שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' סמין ואח'

1. תביעה ותביעה שכנגד אלה עניינן נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 20.7.2014 בכביש 40, ליד מחלף כנות ההולך ונבנה. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 69,850 ₪, ואילו התובעת שכנגד טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 3,798 ₪. לשם הנוחות בלבד, תכונה התובעת שכנגד בשם "הנתבעת".

2.אין חולק, כי בקטע הכביש המדובר, באותה עת, היו 3 נתיבים שהפכו לשנים, עת התמזג הנתיב הימני אל הנתיב האמצעי. מימין הכביש היתה גדר ביטחון מבטון, וכך גם משמאלו. בין הכנף השמאלית-אחורית של רכב התובעת, לכל הפחות, לאחת מהפינות הקדמיות של משאית הנתבעים, ארע מגע. הנזק לו טוענים הנתבעים הוא בפינה השמאלית-קדמית של המשאית. נזק נוסף, בכנף הימנית-קדמית של המשאית, מיוחס ע"י נהג המשאית לארוע אחר, קודם במספר חודשים. הנזק לו טוענת התובעת הוא בשני מוקדים לפחות: אחורי הרכב ודופן שמאל שלו, החל בכנף האחורית וכלה בדלת הקדמית. בנקודות שונות לאורך דופן שמאל של הרכב ניכרים סימני צבע כתום, כצבעה של המשאית.

3.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

4. נהגת התובעת טוענת, כי נסעה בנתיב הימני, העומד להסתיים, וביקשה להשתלב. מחמת קושי בהשתלבות, האטה עד כמעט עצירה, ואז חשה במכה באזור שמאל אחורי של הרכב. רכבה הסתחרר, אולם היא אינה יודעת לספר היכן וממה נפגע עוד. בסיום הסחרור עמד הרכב בצד ימין של הכביש. היא העידה עוד, כי ראתה את המשאית מאחוריה, אולם גרסתה היתה עמומה מעט (במיוחד אם משווים אותה להודעותיה במשטרה כחודש לאחר התאונה), באשר למיקום ולזמן המדויקים של ראיית המשאית, אם היישר מאחוריה (כפי שנטתה לסבור) או שמא בנתיב שלשמאלה, ואם מייד לפני התאונה או מעט קודם לכן. מכל מקום, היא סיפרה, כי המשאית, לאחר שפגעה בה, המשיכה בנסיעה ונמלטה מהמקום.

5.נהג הנתבעים טוען, כי כלל לא ידע שהיה מעורב בתאונה, אלא לאחר מספר רגעים. לדבריו, נסע כל העת, ולפחות מספר מאות מטרים, בנתיב האמצעי (ההופך להיות הימני לאחר התמזגות הנתיבים), ולא הבחין כלל ברכב התובעת. עם זאת, באזור ההתמזגות לערך, ואולי מעט אח"כ, שמע רחש מהפינה השמאלית קדמית, אותו ייחס לכשל מכאני שלא הצריך עצירה דחופה. כמה עשרות מטרים הלאה משם הבחין במראה השמאלית ברכב מסתחרר מאחוריו ולשמאלו, אולם לא קישר בין מראה עיניו לבין הרחש ששמע. רק זמן קצר לאחר מכן, הפנה נהג משאית אחרת את תשומת לבו לכך שהמגן הקדמי שלו בצד שמאל שמוט, והתחוורה לו מעורבותו בתאונה. הוא פנה שמאלה לכביש 41, מרחק כמה מאות מטרים ממקום התאונה, וחנה בצד הדרך, שם הגיע אליו שוטר סיור בחלוף כמה דקות. יש להעיר, כי שוטר הסיור, שמילא דו"ח פעולה מודפס, וכתב בו את דברי נהג הנתבעים, ציין כי נהג הנתבעים סיפר לו, כי כ-70 מטר לפני מיזוג הנתיבים עבר מהנתיב הימני לנתיב האמצעי.

6.עוד העיד מומחה, בוחן תנועה, שהגיש חוות-דעת מטעם הנתבעים, והגיע למסקנה, מניתוח של ההודעות השונות של הנהגים שהיו בפניו (אם כי התברר כי לא כל ההודעות היו בפניו – ובמיוחד ההודעות הראשוניות שמסרו הנהגים למשטרה), ולאחר עיון בתמונות הנזק – כי רכב התובעת השתלב לנתיב האמצעי בדיוק לפני המשאית, כך שהפינה הימנית-קדמית של המשאית פגעה בכנף השמאלית-אחורית של הרכב, וגמרה להסטתו שמאלה, כך שדופן שמאל שלו היתה מופנית לחזית המשאית, קודם שנע הרכב עוד שמאלה ונפגע מהפינה השמאלית-קדמית של המשאית, ומשהשתחרר ממגע איתה, המשיך בסחרור שהביא לפגיעתו במעקה הבטון שבשמאל הדרך – ומשם הפגיעות במוקד האחורי.

7.לא העידו עדים נוספים. הוגש תיק המשטרה במלואו, וב"כ הצדדים עטו כמוצאי שלל רב על הבדלים כאלה ואחרים בגרסאות השונות, אולם לא מצאתי כי יש בהם הרבה לבד משינויים קלים וטבעיים המאפיינים חזרה על אותו סיפור בדגשים שונים ובמענה לשאלות שונות.

8.נמצאנו, אפוא, עם גירסאות של שני נהגים שלא ראו, לטענתם, את רגע הפגיעה, ועל כן אינם יכולים לתת גרסה ברורה של אופן התרחשות התאונה. ניתן ללמוד אודותיה בעיקר מקבלה או דחיה של גרסאות הנהגים באשר למיקומם והתהגותם בכביש, תוך השוואת הגרסאות לתמונות הנזק, ותוך בחינת עמדת בוחן התנועה, שהתבססה, כאמור, על מידע חלקי (אם כי על רוב המידע האובייקטיבי המצוי).

9.לדידי, התקשיתי לתת אמון מלא בעדויות שני הנהגים ומסתבר יותר בעיני שנהיגת שניהם היתה נגועה במידה מסוימת של היסח הדעת, ששניהם ביקשו להכחיש ולהדחיק.