תא"מ 25349-05-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' זועבי

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 09.08.2015 כנגד המבקש בהעדר הגנה, לפיו קיבלתי את התביעה במלואה וחייבתי את המבקש לשלם למשיב סך של 20,122 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה , בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

ענייננו בתביעה כספית ,שהגישו המשיבים כנגד המבקש לתשלום בגין הנזקים, לכאורה, שנגרמו לרכבו של משיב 2 בעטיה של תאונה מיום 22.08.2012(להלן: "התאונה").

התובעים הגישו את תביעתם ביום 13.05.2015,ונשלח לנתבע כתב התביעה בדואר רשום עם אישור מסירה ביום 05.06.2015.

בבקשה זו עותר המבקש, אם כן, לביטול פסק הדין. המבקש טוען כי אכן קיבל את כתב התביעה בתאריך 05.06.2015, אולם טוען כי הופתע משידע כי ימי הפגרה השנה החלו מתאריך 21.07.2015 ולא ביום 15.07.2015, המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).

ביטול מכוח חובת הצדק - כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל בשל העדר המצאה כדין של ההזמנה לדין, אזי הפגם מהווה עילה לביטול פסק הדין, זאת מאחר ולא ניתנה למבקש הזדמנות ראויה להשמיע טענותיו (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000).

בענייננו, פסק הדין ניתן כדין לאחר שהוצג בפניי אישור מסירה שבוצע באמצעות רשות הדואר הנחזה להיות אישור מסירה כדין, מה גם, שהנתבע אישר קבלתו של כתב התביעה (רע"א 10646/02 עדן נ' בית זית- אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית (לא פורסם, 12.11.03). על כן, ומשאין טענה ביחס לפגם אחר בהמצאת כתבי בי הדין , אין עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

אולם, גם אם עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, על בית המשפט לבחון את סיבת המחדל שהציג המבקש לאי הגשת הגנה על ידו (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם ביום 2.02.2009). בבדיקת סיבת המחדל יש לבחון האם נבע מזלזול, רשלנות, או שקיים נימוק ראוי לכך. בנוסף, על בית המשפט לשים לנגד עיניו כי מבחן בדבר סיכויי ההצלחה הוא המבחן העיקרי (בר"ע (חיפה) 1835/07 יהודה לוי ואח' נ' מזיג דוד (פורסם ביום 5.11.2007).

אינני סבור כי התנהלות המבקש מגיעים לכדי זלזול בהליך השיפוטי. כעולה מן הבקשה, מיד לכשנודע למבקש דבר מתן פסק הדין פעל הוא על פי הנדרש והגיש הבקשה ללא שיהוי, ראיה לכך שיש לו עניין בקיום ההליך המשפטי בעניינו והוא מוכן לקחת על עצמו החובות הנובעות מכך. בנסיבות האמורות, אני קובע כי התקיים התנאי הראשון בבחינת הבקשה לביטול פסק הדין.