תא"מ 25227-01-14 כהן ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 6.3.2013 ברח' כנפי נשרים בירושלים. התובע והנתבע שכנגד (שיכונה להלן, לשם הנוחות, "התובע") טוען לנזקים בסך כולל של 16,212 ₪, בגין עלות תיקונים, שכר שמאי וימי השבתה. הנתבעת והתובעת שכנגד (שתכונה להלן, לשם הנוחות, "הנתבעת") טוענת לנזקים בסך כולל של 4,610 ₪.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. התאונה עצמה ארעה בפתחו של כביש שירות, המקביל לרח' כנפי נשרים: רכב הנתבעת חנה בצד שמאל של הדרך, במקום החניה המוסדר הראשון שבתחילת כביש השירות, צמוד לגדר המפרידה בין כביש השירות לבין רח' כנפי נשרים עצמו, ואילו המונית השייכת לתובע עברה מימין לרכב החונה. המגע בין המכוניות היה בין דלת הנוסע הפתוחה של רכב הנתבעות לבין דופן שמאל של המונית.

3. התובע טוען כי התאונה ארעה בשל פתיחה פתאומית של דלת הנוסע ברכב הנתבעת, בדיוק בעת שחלפה המונית על פניו, באופן שלו עצמו לא היתה כל אפשרות למנוע את התאונה.

4.הנתבעת טוענת כי התאונה ארעה בשל חוסר זהירות מצד התובע, שנכנס לכביש השירות במהירות ולא הבחין שדלת רכב הנתבעת כבר פתוח, שכן הנוסעת עמדה לצאת מהרכב.

5.לבד מהנהגים, העידה גם הנוסעת, בתה של נהגת רכב הנתבעת, ותמכה בעדותה את גרסת נהגת הנתבעת.

6.לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את התמונות שצולמו מייד לאחר התאונה, המראות הן את מצב המכוניות והן את מצב הכביש, וכן את תמונות הנזקים שנגרמו, אני מעדיף את גרסת עדות הנתבעות, שדלת רכבן כבר היתה פתוחה, שכן היא מתיישבת בעיני טוב יותר עם מכלול העובדות האובייקטיביות.

7.זווית ההטיה של המונית, שחזיתה מרוחקת מחזית רכב הנתבעת יותר מאשר המרחק בין צדם האחורי של כלי הרכב המעורבים, והעובדה שהדלת פתוחה לרווחה בעת המגע, מתיישבות לטעמי טוב יותר עם התיזה, לפיה המונית נכנסה לכביש השירות, והיתה עדיין בשלבים של התיישרות אל תוך כביש השירות. כך מתיישבת התמיהה שהעלה התובע, לאור העדר פגיעות בחזית רכבו, או בחלקו הקדמי של דופן שמאל. כך גם מתיישבת תמיהה המתעוררת נוכח טענת התובע, כנראה בנסיון להסביר את ההטייה האמורה, לפיה ניסה להטות את רכבו שמאלה כדי לחמוק מהמכה – אלא, שמאחר שאת המכה הרגיש לפני שראה דבר, כך לגרסתו, היתה ההטייה שמאלה אמורה להרחיק את גוף המונית מהדלת, וליצור מרווח ביניהן, בעוד התמונות מראות בבירור שבעת עצירת המונית היתה דלת הרכב צמודה לחלוטין לדופן המונית. גם אופן עיקום הקצה הרחוק של הדלת, מהפגיעה במונית, תומך לטעמי באפשרות שהיתה כבר פתוחה לרווחה בעת המכה.

8.מאידך, גם לגרסה זו אין ספק כי לנוסעות רכב הנתבעת אחריות חלקית להתרחשות התאונה, באשר לא סביר בעיני שהדלת אכן נפתחה בה בעת שהמונית הגיעה למקום, ומסתבר הרבה יותר, אם הדלת היתה פתוחה לרווחה ואם הנוסעת טרם יצאה מהרכב (כך לכל הדעות), כי הנוסעת התמהמהה יתר על המידה כשהדלת פתוחה, ובכך יצרה הפרעה לתנועה, אשר אף לה חלק בהתרחשות התאונה.

9.בהינתן כל האמור, אני סבור שיש לחלק את האחריות בין שני הצדדים בשיעור 25:75 לחובת התובע.