תא"מ 25102-01-17 טובי נ' חאג' יחיא ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום, 06.06.2016 בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 12-111-74 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת ונהוג בידה (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 49-771-31 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1, נהוג בידי הנתבע 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג המשאית, אשר בעוד הפרטית נוסעת כדין בנתיב נסיעתה, הגיחה המשאית מנתיב ההשתלבות, לא נתנה זכות קדימה לפרטית, התפרצה לנתיב נסיעתה של הפרטית, המשיכה לנסוע תוך שהיא דוחפת את הפרטית ופוגעת לכל אורך הדופן הימיני של הפרטית. עוד טוענת התובעת כי בגין נזקיה היא נשאה בעלויות תיקון הפרטית, לרבות תשלום בעד שכ"ט שמאי שהעריך את נזקי הפרטית. עתה עותרת התובעת לחייב את הנתבעים בגין הפסדיה לרבות עגמת נפש טרדה וטרחה.

מנגד, טוענים הנתבעים כי התאונה ארעה ברשלנותה של התובעת, אשר הסיעה את הפרטית וניסתה להשתלב בנתיב נסיעתה של המשאית, בעוד האחרונה עומדת בפקק תנועה, ובעשותה כן פגעה במשאית. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזקים הנטענים שנגרמו לתובע ואת היקפם.

למעשה, המחלוקת היא בשאלת האחריות לקרות התאונה ובשאלת הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות במעמד ב"כ הצדדים ובמעמד התובעת, מבלי שהתייצב אליה נהג המשאית.

בהקשר זה יובהר כי בית המשפט לא נעתר לבקשת ב"כ הנתבעים לדחיית מועד הדיון בטענה כי נבצר מנהג המשאית להתייצב לדיון בשל אי יכולתו להשתחרר ממקום עבודתו. להשלמת התמונה, אומר כי ישיבת ההוכחות נקבעה עוד ביום 21.03.2017 וההודעה על מועד ישיבת ההוכחות נשלחה, בין היתר, למשרד ב"כ הנתבעים עוד באותו היום, ומשרד ב"כ הנתבעים צפה בהודעה על זימון למועד דיון זה ביום 22.03.2017. מכאן, שלא יכולה להיות מחלוקת כי משרד ב"כ הנתבעים היה צריך להיות מודע למועד הדיון כבר אז, ולדאוג להתייצבות העדים מטעמם מבעוד מועד. יוטעם כי הטענה בדבר תקלה משרדית לא פורטה כלל וכלל.

יובהר כי בית המשפט גם לא נעתר לבקשת ב"כ הנתבעים לפיצול שמיעת העדים, משום שסוג תיקים אלו אמור להתברר במתכונת מהירה ללא התארכות הליכים מיותרת. מה עוד שב"כ הנתבעים סירבה לשאת בהוצאות התובעת באם היה נעתר לבקשה לדחיית מועד הדיון, זאת נזכיר בשל מחדל של משרד ב"כ הנתבעים.

משכך, לא היה מנוס משמיעת עדותה של נהגת הפרטית, אף ללא שמיעת עדי הנתבעים.