תא"מ 25064-09-13

בפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח מקיף בגין נזק שנגרם לפי הטענה לרכב מ"ר 1506150 בבעלות התובע בתאונה מיום 8.7.10, כאשר הרכב היה מבוטח אותה עת ע"י הנתבעת.

אין מחלוקת כי לרכב היה כיסוי ביטוחי מקיף במועד התאונה הנטענת, אלא שהנתבעת טוענת כי התובע פנה אליה לראשונה בעניין התאונה רק כחצי שנה לאחר המועד הנטען, קיבל ממנה לבקשתו אישור אי הגשת תביעה בגינה (צורף לכתב ההגנה), לאחר שמסר כי אין ברצונו להפעיל את הפוליסה, הופנה לשמאי מרשימת שמאי החוץ של הנתבעת לצורך הערכת הנזק, ולא פנה אליה מאז בדרישה כלשהי לתשלום תגמולי הביטוח, עד להגשת התביעה דנן, שלוש שנים לאחר התאונה. כן טוענת הנתבעת כי התובע לא צורף את חשבונית התיקון, שהיא מסמך בסיסי, ולא הוכיח את הנזק שנגרם לו.

התובע העיד כי רכב אלמוני פגע בו מאחור והדף אותו קדימה לעבר הרכב שלפניו, הוא מסר את הפרטים לסוכן הביטוח שלו אברהם צ'צ'קס, ומעבר לכך לא היה מעורב בטיפול בתיקון הרכב. לדבריו, הסוכן אמר לו לתת למוסך שיק בסכום של בערך 6000 ש"ח עד שיקבל את התגמולים מהביטוח, והוא עשה כן. הוא לא לקח את הרכב למוסך ולא החזיר אותו מתוקן מהמוסך אלא הסוכן עשה זאת ללא מעורבותו. התובע לא ידע לומר באיזה מוסך תוקן הרכב, למעט שהמדובר במוסך בטירה. כמו כן כשנשאל האם נפרע השיק שמסר לסוכן, האם הרכב תוקן בפועל, והאם יש לו חשבונית מהמוסך על תיקון הרכב, היו תשובותיו עמומות וחסרות בטחון ("החזירו לי אותו מתוקן עד כמה שאני יודע", "אני חושב (שהשיק נפרע), זה היה מזמן", "אני מניח שהוא כן נפרע", "אולי יש לי (חשבונית), אני לא יודע, לא זוכר"). התובע לא צרף לתביעתו אסמכתא כלשהי לביצוע התשלום הנטען על ידו.

הסוכן זומן לעדות אך לא התייצב. מדובר בסוכן שהופיע בפני בעבר הלא רחוק בשתי תביעות דומות לזו בסיפור העלילה, והמכנה המשותף להן הוא תובעים שאינם יודעים היכן תוקן רכבם, לא היו מעורבים בתיקון הרכב כלל, ולא הראו כי שילמו בפועל מאומה עבור התיקון. תביעות אלה נדחו לאחר שקבעתי כי עלו מהן חשדות כבדים לנסיון לקבלת כספים במרמה מחברות הביטוח ללא ביצוע תיקונים בפועל בהיקף הכספי שפורט בחוות דעת השמאי, וזאת ללא חשבוניות תיקון או עם חשבוניות חשודות כמזוייפות. (ראו לדוגמא: תא"מ 41080-09-13 שלמון נ' הראל, פורסם בנבו).

תמיהה נוספת עולה מחוות דעת השמאי, בה נכתב מחד גיסא בעמ' 5 כי הרכב נבדק במוסך הצומת בטירה ביום 11.7.10, ומאידך גיסא, בעמ' 4 במקום המיועד לשם המוסך המתקן, נכתב "לא נבדק במוסך". חוות הדעת עצמה הוצאה כשנה לאחר מועד עריכת הבדיקה, ביום 9.6.11, מאחר שלא הומצאה לשמאי חשבונית התיקון והוא סיים את הטיפול בלעדיה.

במקרה דנן, עדות התובע לא עוררה אמון לגבי התשלום שטען כי שילם לסוכן ו/או למוסך ונפרע, הוא לא הציג כל הוכחה לכך שהשיק שמסר הוצג לפרעון ונפרע, ולדבריו הרכב חזר אליו כשהוא מתוקן. לפיכך, התובע לא הוכיח כי נגרם לו חסרון כיס כלשהו.

לפיכך אני דוחה את התביעה.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ש"ח.

ניתן היום, ח' סיוון תשע"ה, 26 מאי 2015, בהעדר הצדדים.