תא"מ 25032-05-13 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אלדן רכב בע"מ ואח'

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונת שרשרת שקרתה ביום 10.1.10, בה היו מעורבים רכב הנתבעת ורכב צד ג'.

המחלוקת האמיתית בתיק זה הינה בין התובעת לבין צד ג', שכן אין חולק בין כל הצדדים כי רכב הנתבעת נהדף על ידי רכב צד ג' ופגע ברכב התובעת. הצד השלישי פיצתה את הנתבעת בגין מלוא הנזקים ואת התובעת בגין מוקד אחורי בלבד, כאשר ביחס למוקד הקדמי התדיינו הצד השלישי והתובעת בהליך בוררות "בנועם". באותו הליך דחה הבורר את תביעת התובעת לפיצוי בגין הנזק במוקד הקדמי לאחר שקבע כי התובעת לא הוכיחה קיומו של רכב נוסף שעמד לפני רכב המבוטח שלה כך שלא הוכח כי הפגיעה בחזית היא תוצאת ההדיפה לעבר אותו רכב נוסף.

השאלה הראשונה העומדת איפוא להכרעה היא האם פסק הבורר מקים מעשה בית דין ביחס לתביעת התובעת?

בהליך הבוררות תבעה התובעת את הנתבעת, וזאת מכוח הסכם הבוררות ( שהתובעת צירפה רק עמוד ממנו לסיכומיה ). לפי אותו הסכם, שהצדדים לו הם חברות הביטוח החתומות על ההסכם, כל תביעת שיבוב הנופלת לגדר הגדרת "סכסוך" בהסכם לא תוגש לבית משפט או לבוררות אחרת; סעיף זה לא יחול אם מבטחו של המזיק אינו צד להסכם זה. במילים אחרות, הצדדים להסכם קבעו מסלול ייחודי להכרעה בתביעות שיבוב בין מבטחים (בגבול של עד 100,000 ₪).

פסק הבורר ניתן ביום 13.5.12, והינו פסק דין מנומק לאחר שהבורר דק בכל טענות הצדדים, ובסופו של יום מצא כי דין תביעת התובעת להדחות. הנה כי כן, בין הצדדים ניתן פסק בורר במסגרת התביעה שהגישה התובעת למוסד הבוררות, תביעת שיבוב בגין אחריות הנתבעת לשיפוי התובעת בתגמולי הביטוח ששילמה התובעת למבוטחה עקב התאונה נשוא תיק זה ובעילה נזיקית. מדובר באותה עילת תביעה עליה מבוסס כתב התביעה שהוגש לבית המשפט בתביעה הנוכחית.

פסק הבוררות סיים למעשה את ההליך בין הצדדים וקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 0 ₪. פסק הבוררות, אשר אין חולק כי לא בוטל ואיש מבעלי הדין לא השיג עליו באופן שנקבע בהסכם הבוררות, הינו חלוט וסיים את הסכסוך בין התובעת לצד השלישי בכל הקשור לתאונה נשוא תיק זה, ומכאן שהוא מקים מעשה בית דין.

הכלל בדבר השתק עילה קובע כי מקום בו תביעה נדונה והוכרעה ע"י בית משפט מוסמך, שוב אין להזדקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. המבחן בדבר זהות העילה בין שתי התביעות הוא מבחן רחב, שכן מטרת הכלל הינה שלא להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה. כך גם התדיינות נוספת בין אותם צדדים מטילה מעמסה מיותרת על המערכת השיפוטית. השוואת הרכיבים בשתי התביעות איננה כבדיקה מתמטית.

הכלל בדבר השתק עילה יושם בפסיקת בתי המשפט גם אם נכללו בתביעה השניה רכיבים שלא פורטו בתביעה הראשונה. הבדיקה הינה, האם יכול וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה בגינו הוא תובע, בתובענה אחת: