- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 24981-07-12 עטרי נ' סולומון ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום ירושלים |
24981-07-12
1.12.2014 |
|
בפני הרשם הבכיר : ניר נחשון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש : 1. עטרי אריאל 2. עו"ד |
המשיבים: 1. סלומון רות 2. סלומון יצחק |
| החלטה | |
1.לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 21.9.14 בהיעדר התייצבות לישיבה שמיעת ראיות. לטענת ב"כ המבקש, לא נמסרה לידי המבקש הזמנה למועד הדיון כאשר ככל הנראה נוכח שגגה שנפלה במשרדו הדבר לא הובא לידיעתו. אשר לסיכויי ההליך, טוען המבקש, כי עסקינן בעילה שטרית בגין שירותים משפטיים שנתנו למשיבים כאשר אין חולק כי המשיבה 1 משכה את ההמחאה לטובת המבקש ומסרה אותה לידיו כאשר בנסיבות בהן חסר סכום החיוב. לטענת המבקש על פי פקודת השטרות [ נוסח חדש] רשאי היה המבקש להשלים הפרט החסר בשטר ונטל השכנוע שלא ניתנה לו הרשאה לעשות כן רובץ לפתחה של המשיבה 1.
2.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת המשיבים, דין הבקשה להידחות מחמת אי הגשתה בהתאם לתקנות בכך שלא נתמכה בתצהיר ערוך כדין. בנוסף, נטען כי ב"כ המבקש אינו מתייחס בבקשתו לאישור מסירת ההזמנה למועד הדיון. לגופן של טענות נטען, כי המשיבים מכחישים טענות המבקש באשר לנסיבות משיכת השיק.
דיון ומסקנות:
3.המסגרת הנורמטיבית: בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר בעל דין על פי שיקול דעת בית המשפט, על בית המשפט לבחון שני מבחנים מצטברים. האחד, סיבת המחדל לאי ההתייצבות והשני-סיכויי טענות המבקש לגופו של הליך כאשר הסיבה לאי התייצבות הינה העילה המשנית.
לענייננו יפים דבריו של כב' השופט בך בע"א 32/83, ויולט אפל נ' דוד קפח פד"י לז (3), עמ' 431:
" אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט.
אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן".
ברע"א 1643/00, פנינת שטל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה- ירושלים, פ"ד נה (4) 198 (2001) קבעה כב' השופטת א. פרוקצ'יה כדלקמן:
"מעבר לכל אלה, יש לזכור כי הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד- אילו ניתן לבקשת המבקשת – נחשבת כיום כזכות בעל מימד חוקתי, הנגזר מזכות הגישה לבית המשפט. מכוח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים, בראיה כוללת, להצדיק את ביטול הפסק".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
