תא"מ 24954-01-15 מדינת ישראל נ' נתנאל

1.תביעה לתשלום נזקי רכב התובעת שנגרמו באירוע תאונתי מיום 2.7.14, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

לגרסת נהג רכב התובעת, עת עמד רכב התובעת בנתיב השמאלי לפני רמזור אדום, פגע בו לפתע רכב הנתבע בצד ימין של הרכב מאחור, ומיד עם הפגיעה הסיט את רכבו ימינה.

לגרסת הנתבע עת הגיע לצומת במהירות, בנתיב הימני הפנוי ובחסות האור הירוק ברמזור, רכב התובעת עבר מהנתיב השמאלי לימני לפני הרמזור, והנתבע מיד הסיט את רכבו ימינה ופגע ברכב התובעת בצדו האחורי ימני.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, מתוך העדויות שנשמעו, אופי הנזקים ברכבים ומצרף הראיות והנסיבות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל לאחר שהתובעת הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה במשפט אזרחי להוכחת גרסתה להתרחשות אירוע התאונה.

העידו בפני נהג רכב התובעת והנוסעת ברכב התובעת וכן הנתבע. כמו כן, הוצגו תמונות הנזקים ברכבים והודעת נהג רכב התובע והנוסעת במשטרה בדבר אירוע התאונה.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

3.אין מחלוקת בין הצדדים כי הנזקים הנצפים ברכבי הצדדים הינם תוצאת המגע בין רכביהם, כאשר עם המגע הסיט הנתבע את רכבו ימינה בניסיון להמעיט בנזק.

הצדדים חלוקים אפוא בשאלה האם הפגיעה ארעה עת היה רכב התובעת בעצירה מוחלטת לפני רמזור, כגרסת התובעת, או שמא עת החליט נהג רכב התובעת לפתע לעבור לנתיב הימני, כגרסת הנתבע.

נהג רכב התובעת וכן העדה הנוסעת העידו נחרצות כי בעת שארעה הפגיעה היה רכב התובעת בעצירה מלאה וכי הרכב לא סטה בשלב כזה או אחר לנתיב הימני.

עדי התביעה העידו שלא ראו את רכב הנתבע תחילה שכן הגיע מאחור, אך חשו בחבטה עוצמתית ברכב, בחלק שנפגע, עת רכבם עוד בעצירה כאמור, והביעו דעתם כי הנתבע וודאי הגיע במהירות נוכח עוצמת החבטה.