עליאן ואח' נ' פאריס ברקאת ואח'

זוהי תביעה שעניינה נזק שנגרם לרכב בתאונת דרכים.

אין חולק כי רכב שבו נהג נתבע 1 (להלן: "הנתבע"), שהיה בעצירה בימין הדרך, ביצע פניה שמאלה. רכב התובעים, שבו נהג מוחמד עליאן (להלן: "עליאן"), נסע ישר בכביש. כשהבחין עליאן ברכב הנתבע הוא סטה מנתיב נסיעתו, אך הדבר לא מנע התנגשות בין כלי הרכב.

בנסיבות אלה האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על הנתבע. אני דוחה את טענת הנתבעים כי יש לייחס לעליאן אשם תורם הואיל ונסע במהירות גבוהה, שכן אין בפניי כל ראיה לתמיכה בטענה עובדתית זו.

המחלוקת המרכזית בהליך זה נוגעת לקיומו של כיסוי ביטוחי לנזקי התאונה בפוליסת ביטוח של נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). אין חולק כי הנתבע ביטח את רכבו ביום 24.2.15. לפי גרסת שני הנהגים המעורבים בתאונה, התאונה ארעה ביום 26.2.16. ואולם לטענת הנתבעת ביטח הנתבע את רכבו רק לאחר התאונה, ומסר לנתבעת הודעה כוזבת באשר למועד התאונה. דין הטענה להידחות, שכן לא הובא ולו בדל ראיה להוכחתה.

שני הנהגים העידו כי התאונה התרחשה ביום 26.2.15. בין שני הנהגים אין כל קשר, קרבה או היכרות. בהודעות על התאונה דווח כי התרחשה ביום 26.2.15. רכב התובעים אף הוכנס למוסך במועד זה. על פי עדות עליאן הוא הכניס את הרכב למוסך ביום התאונה.

כאמור, הנתבעת לא הביאה ולו בדל של ראיה המצביע על כך שהתאונה ארעה במועד אחר, עובר לביטוח רכב הנתבע ביום 24.2.15. לפיכך דין טענתה להידחות.

התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה, פרט לראש הנזק שעניינו פיצוי בגין אי שימוש ברכב. כמו כן אני מקבלת את ההודעה לצד שלישי.

לפיכך ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 41,745 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, שכ"ט עו"ד בסך 4,885 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ויחזירו להם את האגרה ששילמו ואת שכר העד מטעמם.

הצד שלישי ישפה את המודיע בגין כל סכום שישלם לתובעים בהתאם לפסק דין זה.