תא"מ 24929-09-15 מוחמד נ' עיריית חדרה ואח'

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות ע"ס של 50,000 ₪, בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות ורשלנות.

טענות התובע:

1. בחודש יולי 2013, הגיעו מעקלים לביתו של התובע, איש משפחה ועובד בכיר וותיק בבנק, וטענו כי לתובע חוב כספי כלפי הנתבעת מס' 1, חוב הנובע מקנס חניה. במועד בו הגיעו המעקלים, חל חג הרמדאן ומשפחתו של התובע, על בניו, בנותיו ונכדיו, שהו באותה עת בבית, וחיכו לתום הצום. התובע, שלא היה בביתו באותה עת, הגיע מיד לביתו והסביר למעקלים, כי מעולם לא קיבל הודעת קנס עבור חניה משנת 1999. כל האירוע התרחש מחוץ לביתו של התובע, בנוכחות קהל רב.

    

2. באותו מעמד נכח גם עו"ד, שהסביר למעקלים כי הקנס התיישן , אולם לשווא- המעקלים איימו על התובע כי בדעתם לרוקן את הבית מהמטלטלין ובמידת הצורך, תוזמן משטרה. בסוף הוויכוח, השאירו המעקלים לתובע מספר טלפון והודיעו לו כי, ככל ולא יוסדר החוב מספר ימים לאחר מכן, יגיעו להשלים את הוצאת המטלטלין.

    

3. התובע תאר את מצבו ומצב משפחתו הקשה לאחר אותו אירוע וטען כי ביום למחרת יצר קשר עם נציגת הנתבעת מס' 2 ועדכן אותה כי לא ביצע את העברה בגינה הונפקה הודעת הקנס וכי מעולם לא קיבל את הודעת הקנס. לטענתו של התובע, אותה נציגה לא שעתה להסבריו והודיעה לו כי עליו לשלם את החוב.

    

4. כשבוע וחצי לאחר מכן, התקשר אל התובע המעקל, וכששמע כי התובע בעבודתו בבנק, הגיע עם שאר המעקלים לבנק, שהיה הומה בלקוחות . המעקלים שוחחו עמו בקול רם ואיימו כי יזמינו משטרה , לא הקשיבו להסבריו בדבר התיישנות הקנס ולפיכך נאלץ התובע לשלם למעקלים 1,740 ₪ בשני תשלומים.

    

5. התובע שכר שירותי עו"ד ולאחר שהגיש בקשה לביטול הודעת הקנס, קבע בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה כי הנתבעת מס' 1 לא הוכיחה שהמציאה את דרישת התשלום לתובע כדין ולכן נקבע כי הדו"ח התיישן ויש להשיב לתובע את כספו ואכן כך היה.