בית הספר תגליות בע"מ נ' בנשימול

בקשה לתיקון כתב תביעה, שתכליתה המרת תביעה באחרת.

רקע

1.בתמצית: ביום 25.12.16 הגישה המבקשת, חברת בית הספר תגליות בע"מ (להלן: תגליות) שטר חוב לביצוע בלשכת ההוצל"פ בכפר סבא, 8,100 ₪ סכומו (להלן: שטר החוב). שטר החוב מחזיק שתי שורות: "אני הח"מ מתחייב לשלם נגד שטר חוב זה לפקודת במרום הפקות סך של 8,100 ₪ [סכום שהושלם בכתב יד – א"צ] בתוספת הפרשי הצמדה לפי מדד מחירים לצרכן". לצד שם המשיב וחתימתו צוין "תאריך", והוא 22.5.2010. שטר חוב זה בא בשולי מה שהוגדר "הסכם רישום", שבו מצוין בראשיתו כי "בית הספר 'תגליות' לאמנויות הקולנוע והבמה מנוהל ומופעל על ידי במרום הפקות בע"מ. הסכם רישום זה, שהמשיב חתם בתחתיתו ביום 22.4.2010, נועד להסדיר את ענייניו של התלמיד מול תגליות ו/או במרום"; ועוד מובהר כי המדובר בבית הספר ששם לו למטרה לקדם את תלמידיו בתעשיית הבידור, כמפורט שם.

2.התנגד המשיב לבקשת הביצוע: בינו לבין תגליות אין יריבות. חברת תגליות אינה חברת במרום הפקות בע"מ (להלן: חברת במרום), הנזכרת בראש הסכם הרישום; אף אינה "במרום הפקות" הנזכרת בשטר החוב. רק למעלה מן הצורך ביאר מדוע אינו חייב דבר לאיש מכוחו של הסכם הרישום, שאותו ביטל כדין לשיטתו נוכח מצגי שווא נטענים שהוצגו לו.

3.דיון בהתנגדות, שהתבררה כבקשת רשות להתגונן, התקיים ביום 13.7.17 לפני כב' הרשמת קרן כ"ץ, ובהסכמת הצדדים ניתנה במסגרת הרשות להתגונן, כך שהבקשה לביצוע הפכה כתב תביעה. ביום 31.7.17 הגישה המבקשת את הבקשה הנוכחית, הנתונה להכרעה כאן, ועניינה "בקשה לתיקון כתב התביעה ולהוספת תובעת", ותובעת זו היא חברת במרום הפקות (2004) בע"מ (להלן: במרום 2004), שלגביה טוענת המבקשת כי שטר החוב נחתם "מולה". לבקשתה צירפה המבקשת טיוטת כתב תביעה מתוקן, הבא להחליף את התביעה השטרית שהוגשה. זו הפעם המדובר בתביעה "כספית, חוזית", 10,359 ₪ סכומה, ששתיים הן התובעות בה: תגליות, וחברת במרום 2004. במרום 2004 מוגדרת כחברה אשר הפעילה את המותג בית הספר תגליות, וחברת תגליות מוגדרת כ"המשך לפעילות המותג 'בית ספר תגליות' שפעם תחת חברת במרום הפקות (2004) בע"מ". המשיב, נטען, הוא מי שהזמין "מהתובעות" קורסי שירה עבורו ועבור אשתו, תמורת 12 תשלומים חודשיים, אך לא שילם דבר, וניסיונות לגבות את החוב לא צלחו. את הבקשה, אף שהיא כוללת גם הוספת בעל דין, מסמיכה המבקשת בלעדית על הוראת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

4.התנגד המשיב לבקשת התיקון, וליבת טענותיו: אין זה אלא ניסיון להתגבר על כך שאין כל יריבות בינו למבקשת, בדרך של הוספת בעל דין אחר, מרום 2004 – אף שגם לו (להבדיל ממרום) אין יריבות עם המשיב. לא זו ולא זו הן בעלות הזכויות בכל הקשור בבית הספר תגליות, אף לא בשטר החוב, שהחברה המצוינת בו היא במרום, שהיא חברה מחוקה. בתחילה בחרה המבקשת שלא לצרף את במרום 2004 – המוגדרת חברה מפרת חוק בדו"ח רשם החברות, שצירף – אך לאחר שעמד המשיב על טענת היעדר היריבות, מבקשת היא להוסיף את במרום 2004 כעת. המשיב מטעים עוד כי לתקנה 92 לתקנות עניינה בתיקון כתבי טענות לשם בירור מחלוקות בין בעלי דין, לא הוספת בעלי דין. בנוסף, התיקון, של המרת התביעה השטרית בחוזית והוספת בעל הדין, יקפח את זכויותיו שכן ימנע ממנו טענת התיישנות. כן עומד המשיב על העיתוי המאוחר לשיטתו של הגשת הבקשה, לאחר מתן הרשות להתגונן.

5.אפשרתי למבקשת להגיב, אף שבמדובר כיום בהליך המתברר בסדר דין מהיר. תמצית תגובתה: במרום 2004, שצירופה מתבקש כתובעת נוספת (ולא כתובעת חלף המבקשת) היא שניהלה והפעילה בזמנים הרלבנטיים את בית הספר תגליות. היא החברה שלה שילם המבקש, כעולה מכך שחיוב כרטיס אשראי שבוטל בוצע אצל במרום 2004. אשר לטענת ההתיישנות, הוראת הקבע הראשונה של המשיב חזרה ביום 12.8.2010, כך שבעת הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה טרם התיישנה התביעה, שנולדה לכל המוקדם באותו מועד. עוד מציינת המבקשת כי התשובה נעדרה תצהיר, נתון שיש בו לשיטתה להביא לדחיית התגובה. כל תכליתה – לחמוק מתשלום חוב לתובעות המבוקשות. ועוד שבה המבקשת ומציינת פסיקה שעניינה תיקון כתבי טענות בהתאם לתקנה 92, ברוחב לב, ודאי בשלב שלשיטת המבקשת הוא מוקדם בהליך.

דיון

6.לפנינו בקשת תיקון המדגימה שימוש בהליכי משפט בדרך שאינה ראויה, מהותית ודיונית, תוך היעדר התייחסות של המבקשת למשאביו של הצד שכנגד וזמנו של בית המשפט, לעקרון האישיות המשפטית, ולצורך לנקוט הליכים מראש בעתם, בידי הגורם הנכון, ובדרך נאותה. אין זו בקשה שניתן לקבלה. אך טרם שנידרש לניתוח הבקשה לתיקון כתב התביעה, יש לעמוד בקצרה על הדרך שבה הגיעה לפתחו של בית המשפט תביעה שטרית שתגליות היא שיזמה, ועל טיבו של הניסיון להחליף אותו הליך בתביעה "חוזית-כספית" תוך הוספת בעל דין חדש.

7.המבקשת אוחזת בשני מסמכים בלבד הקשורים למה שניתן היה לראותו כהתחייבות של המשיב כלפי מאן דהוא. אחד הוא זה שהוצג עתה, בטיוטת כתב התביעה המתוקן, והוא "טופס הרשמה ללימודים בתגליות בית הספר לאמנויות הקולנוע והבמה", שם מתחייב המשיב (אף שאינו חתום) לשלם בהוראת קבע, למי – לא נדע, שכן לא מצוין שמו של תאגיד כלשהו שמולו מבוצעת ההתקשרות, כך שכל גורם שבידו פרטי הוראת הקבע יכול לנסות להגדיר עצמו כמוטב. מבלי לטעת מסמרות, דומה שיש יסוד לטענת המשיב שכך ממש נעשה ומרום 2004 היא שניסתה לגבות את הכספים מכוחה של הוראת הקבע. המסמך האחר הוא זה שצוין בראשית הדברים: אותו "הסכם רישום" מיום 22.4.2010 שיש רק צד אחד החתום עליו, הוא המשיב, ועניינו ב"בית הספר 'תגליות' לאמנויות הקולנוע והבמה מנוהל ומופעל על ידי במרום הפקות בע"מ ...". בשוליו, כאמור, שטר חוב שהוגש לביצוע, העשוי "לפקודת במרום הפקות", והתאריך המצוין בו הוא 22.5.2010. כפי שניתן לראות: אין כל זכר לחברת תגליות באילו מן המסמכים האמורים. עיון בתגובה ודו"ח רשם החברות שצורף לה מבהיר מדוע: היא הוקמה רק בחודש ספטמבר 2010, חודש לאחר הפרת ההסכם הנטענת בידי המשיב (וראו גם ס' 5-3 לתגובתה לתשובה, המחזקים זאת). כיצד ראתה אפוא המבקשת, חברת תגליות, להציג עצמה מלכתחילה כאוחזת בשטר החוב (אף שאין טענה שסוחר לה), וכמי שלטובתה נעשה השטר, היא ולא חברת במרום (שנמחקה זה מכבר) – לא נדע ולא הובהר עד הנה.