תא"מ 24806-11-12 פסטרנק ואח' נ' נאמן ואח'

1.לפניי תביעה כספית, על סך של 50,000 ₪, שהחלה כתובענה בסכום קצוב במסגרת תיק הוצאה לפועל.

2.ביום 1.4.10 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות לפיו שכרו הנתבעים מהתובעים בית ביישוב חרמש (להלן: "המושכר") עד ליום 30.5.12, עם אופציה לשנה נוספת (להלן: "ההסכם").

3.נטען בכתב התביעה כי הנתבעים פינו את המושכר באיחור ובמצב בו נדרש הבית לעבור שיפוץ יסודי וכאשר הצמחייה מסביב לבית מיובשת, וזאת בניגוד להתחייבותם על פי ההסכם לפנות את הבית בתום תקופת השכירות כשהוא נקי, מסודר ותקין ולשמור על הצמחייה בגינה. על אף פניית התובעים לנתבעים בדרישה לתקן הנזקים, לא עשו כן הנתבעים.

כתב התביעה אינו מפרט את הנזקים ושיעורם אלא מפנה לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה ולפיה הנזקים שנגרמו לתובעים עומדים על סך של 46,000 ₪. נטען כי לתובעים נגרמו נזקים עקיפים נוספים ואולם, גם נזקים אלו לא פורטו וכומתו בכתב התביעה.

4.מנגד, טוענים הנתבעים כי במועד תחילת השכירות היה המושכר במצב של הזנחה רבת שנים. הנתבעים פנו לתובע מספר רב של פעמים להסדיר הליקויים אך הלה לא הסכים וטען כי השוכרים הקודמים גרמו להרס רב במושכר ואין בכוונתו לתקן הנזקים. טוענים הנתבעים כי תיקנו במהלך תקופת השכירות ליקויים רבים על חשבונם ואילו התובעים סירבו לתקן ליקויים שנתגלעו במושכר ושנגרמו כתוצאה מבלאי סביר או שהיו במושכר עובר לתקופת השכירות.

לקראת תום תקופת השכירות הודיעו הנתבעים לתובעים כי הם מעוניינים לממש את תקופת האופציה ואולם, התובעים סירבו לכך בכל תוקף תוך שניסו להעלות את דמי השכירות.

ביום 24.5.12, שבוע לפני מועד תום תקופת השכירות הראשונה, פינו הנתבעים את המושכר. במועד הפינוי נערך סיור במושכר, במעמד הנתבעת 2 והתובע 1, במהלכו נמצאו שני ליקויים מזעריים בשני פריטים, זכוכית ומתלה מגבות, וסוכם כי הנתבעים יחליפו פריטים אלו. על אף זאת לא אפשר התובע לנתבעים לבצע התיקון.

5.בדיון בפני העידו התובע 1, המומחה מטעם התובע מר רפאל דלויה, והנתבע 1.

דיון והכרעה:

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ולאחר ששמעתי העדויות וטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן טעמיי.

7.יש לדחות טענת התובעים כי המושכר פונה באיחור, טענה אשר נסתרה מתוך עדות התובע עצמו.